|
|
עמוד:11
מאמר זה בוחן את שיח הזהות היהודית הלאומית שמעלה הרומן " איגוד השוטרים היידים " מאת הסופר היהודי האמריקאי הצעיר מייקל שייבון . נבחנות בו מחשבותיו ועמדותיו של שייבון כפי שהן עולות מן הרומן בנושא הלאומי היהודי , ובהמשך לכך נבדק יחסם של יהודים אמריקאים לציונות בכלל ולמדינת ישראל בפרט . הבחינה המעמיקה מעלה כי המתחים המרכזיים של השיח הלאומי היהודי לדורותיו נוכחים ברומן , המדגיש בעיקר את האמביוולנטיות ואת המורכבות הקיימת היום במחשבה היהודית האמריקאית על ישראל . אמביוולנטיות ומורכבות זו , שמבקרי ספרות רבים לא עמדו עליה בקובעם שהרומן אנטי ציוני ואף אנטי יהודי , חשובה גם לשיח הסוציולוגי על סוגיית יחסם של צעירים יהודים אמריקאים לישראל היום . השיח שהרומן מעורר מדגיש היבטים סמויים מן העין בשיח הסוציולוגי או , לכל הפחות , מדגיש היבטים נוספים שחשוב וראוי להעלותם בכל דיון על יחסם של יהודי ארצות הברית לציונות ולמדינת ישראל . מדובר באותו טון אמביוולנטי שעולה מן הרומן כלפי מדינת ישראל והציונות ובאותה הדגשה של המורכבות העמוקה הקיימת במחשבה היהודית האמריקאית על ישראל . החובה כקופסה השחורה של שיח הזכויות או : כיצד יכולים בובר ולוינס לסייע בהתאמת שיח זכויות האדם למאה העשרים ואחת תומר שדמי רבים מסכימים היום עם העמדה שזכויות אדם הן אוניברסליות . ואולם דווקא לנוכח הבנה זו , פחות ופחות ברור מי הוא הנושא בחובה להבטחת זכויות אלו . לנוכח משבר זה , המאמר מתמקד בצומת הייחודי שהקשר בין שיח הזכויות האוניברסלי לשיח החובות היהודי נקלע אליו . במדינת ישראל נוצר מפגש בין היהדות לבין כוח ריבוני מדינתי כופה , ועל כן שאלת הזכות נעשית שאלה מרכזית בעבור זרמים מסוימים ביהדות . בה בעת מתרחשת תנועה מקבילה בתוך שיח הזכויות , והשאלה העיקרית הניצבת לפתחו כיום היא דווקא שאלת החובה . רגע ייחודי זה יכול לאפשר דיאלוג עשיר ומורכב בין שיח זכויות האדם לשיח החובות היהודי . מאמר זה מתאר את תפיסת החובה במסגרת שיח הזכויות וטוען ששינויים שמקורם בגלובליזציה המואצת של העשורים האחרונים מערערים את מודל החבות המדינתי הקיים של זכויות האדם ומביאים את העיסוק בשאלת החובה לקדמת הבמה של שיח הזכויות . בעוד שבהנחות המוצא שביסוד שיח הזכויות קשה למצוא קצה חוט למענה על השאלות מי חייב מה , למי , כמה ולמה , ההגות היהודית עשירה בכתיבה על חבות
|
|