|
|
עמוד:10
" מותר האדם מן הבהמה" הומניזם ימי - ביניימי במשנת יצחק אבן לטיף עדיאל זימרן בניגוד להומניזם המודרני , המכוון למכנה המשותף הרחב ביותר של כל בני האדם , ההומניזם הימי ביניימי מסמן את היעד האחרון שאליו צריכים בני האדם לשאוף ומלמד כיצד תפסו הוגים בימי הביניים את סגולתו של האדם השלם . את ההומניזם האריסטוטלי , התולה את ייחודיותו של האדם בתבוניות , אימצו הוגים רבים בימי הביניים , ובראשם הרמב " ם . מאמר זה מציג חלופה ימי ביניימית להומניזם האריסטוטלי העולה מכתביו של יצחק אבן לטיף . לשם כך מוצגת תורת הנפש של אבן לטיף כפי שהיא מופיעה בספרו " שער השמים " ובבסיסה ההנחה שהאדם השלם הוא יצור אוטונומי בעל רצון ובחירה , הקובע חוק לעצמו ונבדל בכך מממלכת החי והצומח . המאמר מנתח את תורת הנפש וההשכלה בהגותו של אבן לטיף , וביתר פירוט את מעמדו של השכל הקנוי ואת כוחותיה של הנפש הנבואית . לדעת אבן לטיף , בעוד שלוש הנפשות - הצומחת , החיה והמדברת - פועלות באופן רציונלי לתכלית טבעית , הנפש הנבואית והשכל הקנוי פועלים לתכלית שאינה טבעית , היא עשיית הטוב . אבן לטיף סבור כי העובדה שבעולם הטבעי אפשר לזהות פעולות אנושיות הסותרות את תכלית הטבע , ואפילו מציבות את הפועל בסכנה , מלמדת שלאדם מנגנון פעולה נוסף , שאינו מוכתב על ידי התכלית הטבעית . בכך נבדל האדם מן הבהמה . לאומיות יהודית , ציונות ומקומה של ישראל במחשבה ובזהות היהודית האמריקאית על פי הרומן " איגוד השוטרים היידים " מאת מייקל שייבון גתית לוי פז במהלך המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים הפכה השאלה הלאומית לנדבך מרכזי בשיח הזהות היהודית . עם זאת , בשיח היהודי לדורותיו בולטים גם קולות שעיקרם ביקורת והתנגדות לכל היבט יהודי לאומי או ארצי , והם מוסיפים ללוות את ההגות היהודית הלאומית גם כיום , למרות ולצד קיומה של מדינת ישראל . היבט מרכזי בשיח הלאומי היהודי בימינו קשור ליחסים בין יהודי התפוצות למדינת ישראל , ובעיקר מערכת היחסים בין היהודים האמריקאים , היושבים במרכז היהודי הגדול והחזק בתפוצות , לבין אחיהם הישראלים .
|
|