לבטים במיון צורות לשון לחלקי הדיבר

עמוד:5

תלוי ברכיבים הסמנטיים ( הסממות ) הגלומים בו . כך כמשפטים 3 ( כ £ ו 5 ( כ ) מדובר בתיאור מידת הזמן , מאחר שהגרעין של הכמתים מפועלי משך הזמן הוא = חיכית * לו קצת ; להאריד יותר מדאי . ליד הפועל " טעה " ( 6 [ ב \] הכמת משמש כתיאור מידת העצמה ''( מפחית ' / הכיוון היורד של המגביר ); טעה במקצת . וכשהגרעין הוא שם תואר ( כולל בינוני פעול ) , המדרג משמש כתיאור פ > על של מידת היתרון , כדרגת העליונות ( 4 ; ( dative ( א ) מוצלח ביותו * או כתיאור של ההפלגה , כשהגרעיו האדייקטיבי בא ביידוע : 4 ( ב ) הטובה בייתר . ועדיין עומדים לפנינו פרטים שבסדר האיברים בתחבירכים : שלא כצפוי בתחבירכים של לוואי אדייקטיבי ( שבו הגרעין קודם ללוואי , מן הסוג "בית גדול ' / " הכית הגדול " ) , ביטויי הכימות וההדרגה שלפנינו מקדימים את גרעינם כשהם באים כלוואיס : 1 ( כ £ , 2 ( כ ) 5 , ( א ) ( הרבה ספרים , היותר חשובים , יותר מדאי הצעות ) , אם נרצה למצוא דוגמה לסדר איברים זה בתחבירכי לוואי , נצטרך להיעזר בלוואי הכימות . שמות המספר המונה מקדימים כלשון ימינו את הגרעין ( השם המכומת ) שלהם , כגון שלושה אנשים , עשרים יום , מאה פעמים . יש ככך מירושת לשון המקרא כיסודו של דבר , אף על פי שבמקרא מצוי גס הסדר גרעין + לוואי ( " אנשים שלושה " , " ספרים שישה " ); ולא עוד מכמת + גרעין גם במקרה של לוואי מכמת אדייקטיכי מן הקבוצה רב , רבה , רבים , רבות ( כגון " רבות בנות עשו חיל " , משלי לא , כט ) . אפשר להביא עדויות גס להקדמת הרבה כלוואי לגרעינו מלשון האמוראים שבתלמוד הבבלי ( ולא מלפני כן ) , כנראה בעקבות הארמית הבבלית ( " טובי נהורי " < - " הרבה מאורות " ) . מכל מקום , סדר איברים זה של לרואי כמת + גרעינו השמני עשוי להעמיד את המכמתים ואת המדרגים בעברית של ימיט בשורת שמות המספר . נמצאנו למדים שיש כמילות הכימות וההדרגה שבעברית של ימינו מן הסימנים של שם העצם , של שם התואר ושל שם המספר כאחד , - וכל אלה מצטרפים אל תכונת היסוד שלהן , שהן נמנות עם מילות החג " ם , הנחשבות בדרך כלל לתוארי פועל . אם כן , לאיזו קבוצת מילים , לאיזו מחלקת צורה ( חלק דיבר ) נוכל לשייכף אף על פי שהשיקול הדיאכרוני היה נוטה להעדיף מכל שאר האפשרויות את שיוכן לשמות , הבחינה הסינכרונית לא תוכל להתעלם מתכונת החגי ' ם שבהן ומקרבתו לשמות המספר . דומה אפוא , 6 וראה ולרבה אצל קדרי ( תשכ " ה 1 עמ ' 470 ואילך , ו '

האקדמיה ללשון העברית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר