|
|
עמוד:יא
מנאפולי . אף שבדרך כלל לא היו יחסים ישירים כין האימפריה הממלרכיית לבין האפיפיור יכול מעמדו של האחרון להשפיע על מקומם של צליינים מהמערב ושל נציגיהם בירושלים . כשהתלקח הריב בין הפרנציסקנים לבין היהודים על הבעלות על הר ציון לא הצליחו הפרנציסקנים להשיג את תמיכת השלטון הממלרכי , אך עלה נידם להפעיל את קשריהם באירופה ולגרום להטלת ' גזרת הים / שמנעה מיהודים להגיע לארץ ישראל באניות אירופיות . הקהילה היהודית במצרים יכלה להתערב רלשלז ח כסף עבור בני דתה בירושלים , כל עדה ביקשה לשמור על קיומה של קהילה קולטת עולי רגל וצליינים בירושלים , דוגמת ' שומרי ארץ הקודש ' הפרנציסקנים , והייתה נכונות לתרום לה כספים ולשמור על הקשר בינה לבין ' ארץ האם / מציאות זו עודדה את קיומן של קהילות שפרנסתן הייתה תלויה בכספי תרומות מארצות אחרות . מערכת היחסים שהגדירה את הנתינים לפי זהותם הזרה התפתחה בתקופה הערת ' מאנית למוסר הקפיטולצירת , אך למעשה התפיסה שיכול להיות נתין שזהותו מוגדרת ומעמדו נקבע כיחס לארץ אחרת , שמעניקה לו כעין חסינות מפני התנכלות השלטון שתחתיו הוא חי , החלה להתפתח עוד בתקופה הממלוכית , אפשר להסביר את ההתנהלות הפרו דימית של הממלוכים גם בסירוב להיכנע לתכתיבי ממסד הקודש , הדבק בהוראת השריעה מגבילת הזרים , וגם בצורך לרסן מושלים חמדנים ולהגביר את אכיפת הממשל המרכזי . אין להתעלם גם מחלקה של קבלת שוחד . התבטאויות של מבקרים יהודים , כגון ' ואמנם מן הישמעאלים אין גלות ליהודים כלל במקום הזה / מעידות שאף בני העם לא נהגו תמיד בקנאות עוינת . ספר זה ענד חבלי לידה קשים . את רעיון הפקתו הגה עוד פרופ ' יהושע פרארור המנוח בשנות השמונים של המאה הקודמת וחלק מהמאמרים נכתבו בגרסה ראשונה בעקבות פנייתו - מאז עבר הספר ועדות היגוי וידיים רבות . בינתיים ראו אור חיבורים חשובים שעוסקים כירושלים הממלוכית . ספרים , מונוגרפיות ומאמרים שנכתבו בעבר אפשרו לכותבים מאוחרים להיעזר בממצאיהם : מאמרו של אליהו אשתרר על ירושלים בימי הביניים המאוחרים שפורסם ב ' מחקרי ארץ ישראל ' ולא זכה לפרסום רב ; מייקל בורגוין וצוותו , שהעמידו כרך עשיר בתרשימים , בתמונות וכנתונים הנדסיים על מרבית מבני העיר הממלוכית ; הודא לוטפי , שניתחה תעודות מאוסף ' הר הבית ' מהיבטים חברתיים ומשפטיים ; דונלד ליטל בקטלוג רבו 880 תעודות הר הבית ; מקס ון ברשם באוסף הכתובות המונומנטלי שלו , המתעד את הכתובות מהעיר רמהחרם ; יוסף דרויש ע ' ואנמה בספרו על קורות הנציבות של העיר הממלוכית , עם זאת לא נכתבה מונוגרפיה הסוקרת במבט רחב ומקיף תקופה זו בירושלים מהיבטים מגוונים . בסופר של דבר הספר הזה הוא תוצאה של פשרה והחלטה להסתפק במועט . ידוע לנו שיש נושאים שלא נדונר ושיש חסרים רבים , אולם המצוין הוא אויבו של הטוב . העורכים קיבלו את ההחלטה שעל אף החללים והחסרים עדיין יש ערך רב בעצם איסוף המאמרים על ירושלים הממלוכית ובניתוחן של תולדות העיר בכלים אינטרדיסציפלינריים . השימוש בשיטות היסטוריות , גאוגרפיות וארכאולוגיות וניתוח ממצאים מתחום האדריכלות ותולדות האמנות אפשר לצייר תמרנה רחכה יותר מזר שהייתה ידועה לקורא העברי עד כה . אם אותם חסרים יכיאר לפרסרמו של מחקר חדש ויימצאו מלומדים שירצו להוסיף אננים משלהם לפסיפס - בכך יהיה שכרנו .
|
|