|
|
עמוד:י
הסיעוד , תחומים שהיו אפיקים רבי חשיבות לחדירת השפעות אירופיות אל הקהילות המקומיות , רעל התרבות המסורתית וצמיחתה של פעילות תרבותית מסוגים חדשים . הכרך נחתם בייצוגיה הספרותיים והאמנותיים של ירושלים בשלהי התקופה העותימאנית - עת הגיעו לעיר נוסעים מארצות המערכ וביקשו להנציח את חוויית המפגש עם העיד הקדושה , המזרחית , החרבה למחצה רהאקזוטית בשיר , בסיפור . בציור ובצילום . כתוך הסיפור הכללי המורכב והמגוון של פסיפס הדתות והעדות תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד במינו , היהודים , כמו שאר הקבוצות בעיר , שכנו כבר משלהי התקופה הצלבנית כחלק הדרוס מערבי שלה . הקהילה היהודית כירושלים נבנתה במרוצת 400 השנים של השלטון העותימאני בארץ ישראל מהגירה מתמדת של יחידים ושל קבוצות שהצטרפו אל מרקם האוכלוסייה שהיה קייס בעיר , אך שימרו לאורך זמן דפוסי ארגון , אורח חיים , לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם . העולים קיימו מערכות קשרים הדוקות עם קהילות האם , והיו מעין סניפים מרוחקים שלהן . קרבה משפחתית , זיקה דתית בתחום ההלכה , ההגות והמנהגים , מנגנוני תמיכה כספית ולעתים אף מעורבות ישירה של ארגונים ומנהיגים בחו ' יל בענייני ירושלים נמשכו עשרות שנים לאחר העלייה לירושלים ועיצבו בעיר מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים . כמאה התשע עשרה המשיכו התופעות החברתיות , התרבותיות והכלכליות הללו לעצב את דמותה של האוכלוסייה היהודית , ואף התרחבו במידה רבה בשל הגידול הדמוגרפי הניכר של הקהילה , כה בעת החלו תהליכים הרשים שלא נודעו כמותם עד אז לגררם לתמרררת חברתיות ותרבותיות , ההשפעה האירופית על יהודי העיר , שהייתה עד אז שולית או כמעט בלתי ניכרת , נעשתה לגורם עיקרי בעולמם התרבותי והחברתי של היהודים . תהליכי המרדרניוציה העמידו בפני היהודים אתגרים כלכליים , וההתמודדות עם ההשפעות התרבותיות שחלחלו מאירופה הולידה תגובות שטבעו חותם על דמותן הפיזית ועל צביונן התרבותי של השכונות היהודיות החדשות שקמו משנות השישים של המאה התשע עשרה מחוץ לגרעין ההיסטורי העתיק של הרובע שבתוך החומות . אף שלקראת סופה של התקופה הנתנה כספר הלך והתבסס בארץ ' יישוב חדשי בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה , נותרה ירושלים מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן / שמרני באורחות חייו . ערב מלחמת העולם הראשונה הייתה הקהילה היהודית בירושלים הגדולה שבארץ ישראל . והגדולה שבקהילות הדתיות והאתניות בעיר , בפרקים ההיסטוריים שבכרך זה אנו מבקשים להציג בפני קהל הקוראים את תולדות העיר על ריבוי פניה ושונות סיפוריה - ריבוי ושונות שהכתיבה ההיסטורית מתמודדת עמו , תוך שהיא חוזרת ומשחזרה עכר מנקודות מבט ההולכות ומשתנות עם תמורות העתים . העורכים והמחברים מבקשים להודות להנהלת יד יצחק בךצבי ולמנהל ה ' יד ' ד " ר צבי צמרת ולעובדי בית ההוצאה ובראשם שלומית משולם , וליעל דינוביך שטיפלה בספר בשלביו הראשונים . עבודת העריכה הלשונית נעשתה כירי יהודית שמש , במקצועיות ובנעימות , ואתה ןלצר הבינה את המפתח . המפות הוכנו בידי תמר סרפד , בהסתמך על מפות ששימשו למחקרים של פרופ ' יהושע בן אריה . יבראו כולם על הברכה , ישראל כרטל חיים גורן
|
|