|
|
עמוד:ט
הרוחנית של עם ישראל כירושלים במאה הי " ס . הוקצבו שמונה וחצי עמודים מתוך 300 עמודים מתוכננים לספר כולו , פרופורציה זו מקוממת ואינני יכול להשלים עמה , בנוסף על כך , סבורני שהברך המתוכנן מכיל באופן יחסי הרבה יותר מן הנחוץ והראוי , גם במבחינה אובייקטיבית , חומר על העדות הלא יהודיות , ומקפח את חלקם ומשמעות חלקם של היהודים בירושלים במאה הי " ט / ... / לאור כל הנ " ל לא אוכל לצערי להשתתף בספר זה ' . לא נותר לנו העורבים אלא להביע צער על כך שהיו מחברים אחדים שדחו את פנייתנו אליהם לתרום מפרי מחקרם לכרך הנוכחי , ולא מנימוקים של תוסר זמן , ידע מקצועי או כישרון כתיבה . ספר ירושלים שלפנינו איננו פרי של מערכות שיקולים שדבר אין להן עם המחקר ההיסטורי . הוא מייצג את מצב עבודתם המדעית של כמה דודות של מחברים , רעל כן נשמעים בו קולות אחדים ומוצגים ב & ני הקורא נרטיבים מקבילים , ולעתים אף מנוגדים . של מה שאירע , נבנה ונוצר בירושלים בשלהי התקופה העותימאנית . הצגת דבגונירתה של העיר בראשית העת החדשה על מורכבותה ההיסטורית , רבדיה האתניים עתיקי הימים , ניגוריה החברתיים וריכרי פניה התרבותיות היא מטרתו העיקרית של הכרך הזה . זאת וערד , קצב ההתפתחות של העיר במהלך התקופה , ריבוי הקבוצות האתניות והדתיות שפעלו בתוכה ונטלו חלק בתהליכים , הגיוון הרב של הנושאים , התחומים והעניינים שהיא כ אה בהם לידי ביטוי העמידו בפנינו מכשול נוסף . אין חולק על כך שאיי ' אפשר בשום אופן להקיף בספר אחה עבה ככל שיהיה , את כל תהליכים , הנושאים , העניינים והקבוצות , כמחקר שאמור להיות היסטורי ומעמיק . מכאן שגם את החומר שנכלל בכרך היה עלינו לסנן . נאלצנו לבחור נושאים שנראו לנו חשוכים ומשמעותיים יותר ולהעדיפם על נושאים אחרים . שני הגורמים הללו , הסתייגויות במה חוקרים שנבעו ממניעים רעיוניים מצד אחה ורבגוניות פניה התרבותיים של העיר מצד אחה השפיעו לא מעט על מבנהו של הספר . התעקשותם של העורכים להשיג ככל זאת מאמרים בנוגע לקבוצה זו או אחרת האריכה גם היא את פרק הזמן שחלף כין ההחלטה להתחיל בהכנת רשימת המחברים וכותרות הפרקים לכרך לבין יום הוצאתו לאור . הספר בנר במתכונת של שערים . תשעה במספר , וככל שער מחקרים אחדים שעניינם קבוצה דתית או אתנית , תרפעה רעיונית מייחדת . תופעה גאוגרפית מסוימת . ענף כלכלי או מופע של יצירה תרבותית או הורי חיים . הוא פותח ברקע ההיסטורי הכללי לתמורות שחוללה העת החדשה בעיר וביושביה ; שער מיוחד מוקדש למקומה של ירושלים בעולמם הדתי של בני אמונות שונות ולמה שהתחדש ביחס הדתי אל העיר דווקא בעת החדשה ; שער אחר כולל מחקרים על הקבוצות האתניות והדתיות שישבו זו לצד זו בין חומות העיר , אך כל אחת מהן קיימה עולם דתי ותרבותי נפרד ; עוד שער פורש כפני הקורא את התשתית הגארגרפית , זו שקדמה לשינויים שגרמו הבנייה האירופית החדשה והגירתם של מתיישבים מארצות חוץ למרקם האורבני עתיק הימים . העיר שבתוך החומות עמדה כמאה התשע עשרה ( ועומדת כחלקה עד היום ) על תשתית שהונחה בתקופה הרומית ביזנטית והועצמה במהלך מאות שנים של בנייה רציפה בתקופות המוסלמית , הצלבנית . הממלוכית והעותימאניה , הבנייה החדשה השתלבה במרקם הקיים , ובה בעת יצרה נוף שאין עוד דוגמתו . הדרכים ההיסטוריות שהוליכו לירושלים קבעו את מפת הרחובות של העיר החדשה שהלכה והתפשטה מחוץ לחומות . אמות מים מן העת העתיקה ומערכת ברכות קדומות לא נעלמו מן השטח עד המאה העשרים ; שערים מיוחדים בספר שלפנינו מכנסים מחקרים על החינוך , על הרפואה ועל
|
|