|
|
עמוד:1
א . הלשון העברית - אם הלשונות ? מקובלת אצל חכמי ישראל ההשקפה שהעברית היא הלשון הראשונה שנוצרה , ושבה דיבר ה ' עם אדם הראשון - , יתר הלשוכות נולדו בדור הפלגה , ומתן באו לשונות העמים ( חומסקי , פרק ב ) . כך מסיק המדרש ( בראשית רבה יח , ד - עמי 164 ) מן הפסוק " לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת " ( כראשית כ , כג ) - כי אדס הראשון היה יכול לומר מילים אלו רק בעברית , מפני שרק בעברית השם אישה נראה כצורת הנקבה של השם איש ( ואמנם " נראה ' / בי לדעת רוב המדקדקים גזורות שתי המילים משורשים שונים - אך בעלי המדרש לא שמו לב לכך ) ביוונית קוראים לאישה yx w \ ולאיש av 9 pc 071 og ) ובארמית לזה גבלא ולזאת איתתא . היינו יכולים להוסיף שגם בלשונות אחרות השמות המציינים את הזכר ואת הנקבה שבמין האנושי שונים הס זה מוה לחלוטין בלטינית T vir - n 1 ulier בצרפתית , homme - femme באיטלקית 0 - במ 0 » donna וכן עוד . " מיכן אתה למד שניתכה תורה בלשון הקודש " אומר המדרש , ו " כשס שניתנה תורה כלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש " , הלשונות האחרות באו לעולם בדור הפלגה , והעברית נשארה נחלה מיוחדת של עם ישראל . כך סברו חכמי ישראל גס בימי הביניים , ודיי לנו אם נביא כאן את דברי הכוזרי : זאת היא הלשון > העברית < אשר בה נגלה האלוה אל אדם ואל חוה ובה דיברו השניים ביניהם . ראיה לדבר : השם ' אדםי נגזר מן השם ' אדמה ' , והשם יאישת ' מן ' אישי ; < ... > ומלבד זה - יש אתנו עדות התורה על כך וקבלת איש מפי איש עד עבר ( ועבר הרי קיבל מנח , ונח מאדם ) כי עברית הייתה לשונו של עבר , ועל שמו נקראה עברית , כי הוא שמר עליה נם בדור הפלגה ובלבול הלשונות [ ואברהם שמר עליה אחרי פרסום ראשון : לשוננו לעם לח ( תשמ " ד ) , ו , עמי . 157 - 147 סוגיות בלשון
|
|