|
|
עמוד:2
גוף ידע מקיף בשאלות הללו . לעומת זאת נותרו בלא מענה שאלות רבות הנוגעות ללשון עצמה : מה היו תהליכי השינוי שאפשרו לעברית להפוך משפת תרבות מסורתית ללשון מודרנית ? מתי ואיך התחוללו ? מהי התשתית הלשונית שעמדה לרשות בני הדור שבו הפכה העברית לראשונה ללשון חיי המעשה ? כיצד נכתבה העברית ואיך נשמעה בפי ראשוני דובריה ? כיצד חוו הדוברים את המעבר מלשונותיהם הקודמות אליה ? מטרת ספר זה לספק תשובות לשאלות הללו — או לפחות לחלקן — על ידי בחינת טקסטים מרבדיה המוקדמים של העברית החדשה והצגת מידע על האופן שבו שימשה בפועל את חברי הקהילה הלשונית ההולכת ומתהווה . מוקד הדיון הוא בתקופה מכוננת בתהליך תחיית העברית , תקופת המנדט , שממנה ואילך החלה העברית לשמש לשון המסגרת של חיי היישוב בארץ . עד תקופה זו מילאה העברית בחיי היישוב תפקיד חלקי בלבד , ובהיעדר מסגרת משותפת גיששו כותבי העברית ודובריה בכיוונים שונים ובלשונם ניכרים רק סימנים מועטים להתהוות הרגלי לשון משותפים . לעומת זאת בתקופת המנדט , שבה כבר שימשה העברית בהיקף נרחב בחיי היום יום , ניכרים במערכת הלשונית מוקדים ראשונים של האחדה ושל גיבוש . בספר זה ייבחנו כמה מן המוקדים הללו , וישורטטו בו קווים לדמותה של העברית כפי שנתממשה הלכה למעשה בקרב חברי הקהילה הלשונית הצעירה . עריכת מחקרים מבוססי קורפוס , כמו המחקר שבתשתית ספר זה , היא דרך המלך במגוון גישות בלשניות שאינן תופסות את השפה כמערכת אוטונומית של כללים דקדוקיים , אלא בוחנות אותה בהקשריה החברתיים , התרבותיים והתקשורתיים . ההסתמכות על קורפוסים המשקפים את שימוש השפה בפועל מאפשרת לחשוף עובדות לא ידועות על מבנה השפה , על דרכי מימושה ועל מערכת הקשרים המסועפת בין תפקידיה התקשורתיים ובין היערכותה המבנית . ואמנם , עיוננו בטקסטים מראשית ימיה של העברית החדשה הבהיר כי בתקופה זו פעלו בה תהליכי לשון מורכבים , שלא היה אפשר לחזותם מראש על יסוד המצוי בלשון ימינו או ברובדי הלשון שקדמו לתחייה . תופעות לשון רבות שבהן מתאפיינת לשון ימינו כבר ניכרות בעברית של תקופת המנדט , אך בצדן התקיימו בה גם קווי לשון שלא היה להם המשך , ועל אף תפוצתם הנרחבת בקרב חברי הקהילה הלשונית בראשית ימיה לא השתרשו בשפה לאורך ימים . . 3 לסקירה ביבליוגרפית של מרבית המחקרים על תחיית העברית שפורסמו עד מחצית שנות התשעים של המאה העשרים ראו המסה הביבליוגרפית של שור , תשנ " ו . ספרים העוסקים בנושא הם אגמון פרוכטמן ואלון , תשנ " ה ; אפרתי , תשס " ד ; הרשב , תשס " ח ; אלדר , תש " ע . . 4 הרשב , תשס " ח ; וראו גם להלן פרק א . . 5 ראו להלן פרק ב . . 6 ראו למשל פורד ותומפסון , . 1996
|
|