|
|
עמוד:9
מכורה שלי נולדתי לדור שבשבילו הארץ הייתה כבר ל " מכורה שלי " . והנה , למרות כל מאמצי דור המייסדים , הלכנו ולמדנו כי לא כך היה זה מאז מעולם . אט אט , גילינו אני ובני דורי את ' המכורה האחרת ' , זו שהורינו או הורי הוריהם הותירו מאחור . למרבה ההפתעה , למדנו גם קצת להתגעגע לאותן ארצות שהיו מולדתם . הן כך לימד אותנו אברהם , גם לאחר שנים רבות בארץ כנען , עדיין את השם מולדת , שמר למקום אחר : " כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך " . בביוגרפיה המשפחתית שלי , רשומה ליטא כאחת מארצות המכורה האבודה . וילנה , קובנה , ינובה הם רק חלק מן המקומות שמהם יצאו , וגם שמות האתרים שבהם נרצחו יקיריהם . בשנה החולפת הלך לעולמו הרב פרופ ' נורמן נחום ברונזניק , מי שאנו כינינו בקירבה ובחיבה יתירה : " דוד נחום " . בשבילנו , הוא גם היה השריד האחרון מן הבית של המשפחה בינובה , קובנה . שיחותי עמו הם חלק ממסע רוחני רגשי , ונטלו חלק באחד מן המסעות היהודיים של המאה העשרים : מליטא , לניו יורק לירושלים . מסע יהודי אחר , הוא מסע הנדודים של לאה גולדברג שהתחיל בקניגסברג , עצר בקובנה ומשם המשיך עד לתל אביב וירושלים . כשכתבה לאה גולדברג את צירוף המילים המרטיט " מכורה שלי " , אפשר היה לתהות לאיזו ארץ התכוונה - לליטא או לארץ ישראל ? היא הייתה בוגרת ' הגימנסיון העברי בקובנה ' , המוכר יותר כ 'גימנסיה העברית ע " ש שוואבה בקובנה ' . בבית ספר זה למד כחמש שנים לפניה , גם עמנואל לוינס . בית הספר שימש בית לתרבות עברית בליטא , ובו הוכשרו התלמידים והתלמידות בלטינית , בגרמנית , באידיש וגם בעברית . וכך , נעה בוגרת הגימנסיה , בגעגועים שבין שתי המולדות : בין מולדת ליטא ובין מולדת ארץ ישראל . לוינס אף הוא בוגר של אותה הגימנסיה נע בין ליטא מולדתו , ובין צרפת שפתחה את דלתה לפניו , ולבסוף הייתה לו לבית . המילים והמונחים שמהם ארגה לאה גולדברג את שירה " משירי ארץ אהבתי " , השתנו הרבה . די אם נגלגל על הלשון את ההיסטוריה של המילים : מכורה שלי , למלכה אין בית , קבצניך ושבעת הקבצנים ,
|
|