|
|
עמוד:11
מצאתי את עצמי חלק ממעגל ' נוכח - נסתר ' שמתקיים בתוך החברה הישראלית , מוקף בצעירים יהודים בעלי מוטיבציה אינטלקטואלית יוצאת דופן , הממשיכים לדבר בינם לבין עצמם , ובלשון אמם . הסמינרים של בני לוי בירושלים , הכנסים האינטלקטואלים בפריז , השיח המזדמן עם הרב דניאל שליט או עם ידידי שמואל ויגודה , בני השיח במבט עין בספרייה הלאומית , שיעורים והרצאות של אנשי רוח ופילוסופים מצרפת ובהם הרצאותיו של ז ' ק דרידה בירושלים . כל אלו היו הזדמנות מופלאה של היות זר בעירך ובארצך . הסתובבתי בתוך החבורה הזאת , מתוך דיאלוג ולמידה , וגם מתוך הפתעה על האפשרות המיוחדת של זהות יהודית אינטלקטואלית , שדומה היה עלי , שהיא חסרה מאד במגוון הזהויות הישראליות . כנראה שהספר הזה צמח גם , כשהתבקשתי ללמד קורס על ההגות היהודית לאחר השואה , ואחד הדברים המרכזיים שהנחו אותי נגע להבחנה שבין המחשבה הישראלית המכוונת לענייני העם היהודי , ובין המחשבה המכוונת את עצמה אל השיח האוניברסלי . לחשוב על שאלות צידוק האל לאחר השואה , ולזהות את קולו המיוחד והצלול של לוינס אודות " קץ התיאודיציה " ואודות האופן שבו ראוי לחשוב במושגים של מוסר ואחריות בלב הסערה . ואלו הצטרפו לקורסים אחרים , שבהם השיח הפילוסופי עם סטודנטים וסטודנטיות - מאוניברסיטת בר אילן , ומסמינר הקיבוצים - בשאלות שזהותם היהודית הדתית והחברתית תלויות בהן , הפכו למניע חשוב לכתיבה הזו . אבל דומה כי הספר התגבש לספר , רק כאשר פנה אלי ידידי אפי יעקב , בכדי שאתן סדרת הרצאות ברדיו במסגרת " אקדמיה באל " ף " . בין ההצעות שהעליתי בפניו , ראה אפי את האפשרות שאשוחח על " לוינס והישראלים " כאפשרות המעניינת ביותר . וכבר לאחר הקלטת ההרצאה הראשונה , טרח להסביר לי , שזה לא רק נושא מעניין , ולא רק שהוא אקטואלי ורלוונטי , אלא שהוא מעורר כל כך הרבה מחשבות , שמן הראוי שאמשיך לפתח זאת . במובן מסוים , אני רואה בצאתו לאור של ספר זה , גם אות והכרת תודה לזכרו של ד " ר אפרים ( אפי ) יעקב ז " ל . במשך קרוב לחמש עשרה שנה , אני מרצה ומדבר על לוינס במסגרות שונות - בתוך המוסדות האקדמיים , בשיעורים הפונים
|
|