|
|
עמוד:13
העבודה ולהפוך אותם לאזרחים יצרניים היכולים לתרום לשוק גלובלי ותחרותי ולהגדלת הייצוא והצמיחה הכלכלית . עניין נוסף הנדון בפרק זה הוא החינוך הרב תרבותי . האם מתקיים בישראל חינוך כזה ? האם וכיצד - מעבר לחלוקה לזרמים חינוכיים שונים על פי קטגוריות דתיות - באה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים במערכת החינוך בישראל תרבותם של אזרחי ישראל בני המיעוט הערבי פלסטיני , כמו גם תרבותם של יהודים מזרחים ? במסגרת הדיון הזה עולה נושא מרכזי נוסף המסעיר את מערכת החינוך , מערכת המשפט והמערכת הפוליטית בשני העשורים האחרונים : שאלת תוכנית הליבה . האם מוצדק לכפות את תוכנית הליבה על תלמידי מוסדות החינוך החרדיים , והאם סירובם של מוסדות אלו ללמד את התוכנית צריך להביא להפסקת מימונם על ידי המדינה ? בהקשר זה עולות השאלות של הגדרת מטרות החינוך במדינה דמוקרטית ושל האיזון המוסרי הרצוי בין אינטרסים שונים - בין האוטונומיה החינוכית הקהילתית של קבוצת מיעוט דתית , האינטרסים של הילד והאינטרסים של המדינה . הרטוריקה שמלווה את הדיון הציבורי , בעיקר הרטוריקה של פוליטיקאים ומעצבי מדיניות , היא רטוריקה של תקווה - תקווה שמערכת החינוך היא המקור העיקרי למרפא חברתי , שהיא יכולה להפוך חברה בלתי צודקת לצודקת וליצור שוויון הזדמנויות שיביא לתיקון האי שוויון החברתי והכלכלי שממנו מתחילים ילדים ממשפחות שונות את מסלול חייהם . אולם למרות חשיבותה ומרכזיותה של מערכת חינוך במדינה דמוקרטית , התקווה שהיא לבדה תממש עקרונות של צדק חברתי היא תקווה מוגזמת . הציפיות שלנו מיכולותיה לחולל שינויים חברתיים רדיקליים צריכות להיות מציאותיות וצנועות הרבה יותר . לעיתים מערכת החינוך אינה מקום של תיקון חברתי אלא דווקא מקום המשקף ומשעתק את המציאות הבלתי שוויונית . המציאות החינוכית והמציאות החוץ חינוכית אינן מנותקות זו מזו ; קשה לקיים אי של צדק חינוכי בתוך ים של אי צדק חברתי שמתקיימים בו הדרה , אפליה , עוני מתרחב ואי שוויון חברתי וכלכלי . כמו כן , קשה לחנך בישראל לערך שוויון האדם , לאזרחות אוטונומית ולתרבות אזרחית דמוקרטית ראויה , במציאות שבה במשך יותר מיובל שנים למעלה משני מיליון פלסטינים נמצאים תחת שליטה צבאית ומדינית של ישראל ללא מעמד אזרחי . *** חלקים מספר זה הם פרי עבודה משותפת עם חברים . שני הפרקים הראשונים מבוססים בחלקם על עבודה משותפת לאורך השנים עם חברי יוסי יונה , בין היתר על שני מאמרים ביקורתיים על דוח ועדת דוברת שהתפרסמו בכתב העת תיאוריה וביקורת , שבהם ביקרנו את תפיסת החינוך הניאו ליברלית העומדת
|
|