|
|
עמוד:11
אותה , בין היתר באמצעות יצירת מסלולים נפרדים של מוביליות חינוכית עבור קבוצות תלמידים שונות . גישה זו , שאותה מקדמים שרי החינוך ותאגידים כלכליים , פועלת בשנים האחרונות להרחבת החינוך המקצועי ולהפיכתה של תוכנית הלימודים למעשית יותר ולמותאמת יותר לעולם העבודה . הדבר מתבטא בהענקת מקום מרכזי למקצועות לימוד כמתמטיקה ואנגלית על חשבון לימוד מקצועות הומניסטיים , אשר על פי גישה זו אינם מסייעים להכשרתם של תלמידים להשתלבות בשוק הכלכלי הגלובלי ואינם תורמים לצמיחה הכלכלית . כאמור , הספר עוסק בשלושה נושאים מרכזיים ומבקש לדון באמצעותם באופן הארגון של החינוך , במשמעות שלו , בתכניו ובמטרותיו . הספר , על שלושת פרקיו , אמנם מבקש להציג תמונה מלאה וכוללת , אך אפשר לקרוא את הפרקים השונים גם כפרקים נפרדים שכל אחד מהם עוסק בנושא אחר : צדק חינוכי , הפרטה ומטרות החינוך . הפרק הראשון עוסק בתפיסות מוסריות שונות של צדק חינוכי . העיקרון המרכזי שבו דן הפרק הוא עקרון שוויון ההזדמנויות , הנחשב לעיקרון מכונן של כל מערכת חינוך דמוקרטית . הפרק מציג פרשנויות מרכזיות שונות של עיקרון זה ומדגים את משמעותן בעת חלוקת משאבים במערכת החינוך . לצד עקרון שוויון ההזדמנויות מוצגת בפרק גישה אלטרנטיבית של צדק חינוכי : גישת הסף , שלפיה צדק חינוכי אינו צריך לעסוק בהשוואת הזדמנויות ובצמצום פערים בין אוכלוסיות תלמידים שונות , אלא בדאגה לכך שכל ילד יזכה בחינוך שעומד בתנאי סף מסוימים ההכרחיים לאזרחות דמוקרטית . מקור מרכזי לאי צדק חינוכי בישראל הוא יכולתן של קבוצות מבוססות ליצור לעצמן מסגרות ייחודיות בדלניות בתוך החינוך הממלכתי ומחוצה לו . הפרק בוחן את האמצעים השונים שבהם משתמשות קבוצות אלו על מנת לשמר את יתרונן החברתי והכלכלי . כמו כן הוא בוחן את מדיניות האינטגרציה בישראל , שתחילתה באמצע שנות השישים כמדיניות מרכזית למימוש עקרון שוויון ההזדמנויות , לצמצום פערים וליצירת חברה סולידרית דמוקרטית באמצעות מפגש של קבוצות של תלמידים מרקע חברתי וכלכלי שונה בתנאים הולמים . הפרק בוחן אם בישראל התמלאו התנאים ההכרחיים הדרושים כדי להגשים את מטרותיה המוצהרות של מדיניות זו . הפרק השני של הספר עוסק בהפרטה - המדיניות הכלכלית והחברתית שהפכה למדיניות מרכזית בישראל ובעולם מאז שנות השמונים . הפרק בוחן את הביטויים השונים של ההפרטה בתחום החינוך ואת ההצדקות הכלכליות , המשפטיות והמוסריות למדיניות זו - בהן ההצדקות המדגישות את הזכות לאוטונומיה הורית בחינוך והיוצאות נגד כפיית מדיניות חינוך על ידי המדינה . המאפיינים הייחודיים של הפרטה בתחום החינוך באים לידי ביטוי , בין היתר , במימון פרטי של שירותי חינוך , בהספקת שירותי חינוך על ידי גופים לא מדינתיים , ובהקמת בתי ספר , כיתות ומגמות ייחודיות שהלימוד בהם מותנה באמצעים כלכליים .
|
|