|
|
עמוד:10
תרבותיות ודתיות שונות . המציאות הרב תרבותית הביאה ליצירתן של גישות נורמטיביות מרכזיות חדשות באשר למטרות החינוך בחברה דמוקרטית . את התביעה להכרה תרבותית , הן במערכת החינוך והן במערכות חברתיות אחרות , יש לראות כחלק מהתביעה לצדק במשטר דמוקרטי שבו מערכת החינוך צריכה לחנך אזרחים בוגרים המתייחסים זה אל זה כשווים , והיחס השווה צריך לבוא לידי ביטוי בהכרה בשונות הייחודית של הקבוצות השונות . אולם בפועל , תביעתן של קבוצות שונות לתיקון אי צדק הכרתי - אי צדק הנגרם למי שזהותם התרבותית הייחודית אינה זוכה להכרה - נדחקת לשוליים וזוכה לפרשנות עוינת ומשפילה . אם כך , לצד הדרישה לצדק חלוקתי של משאבים חברתיים וכלכליים במערכת החינוך מתעוררת תביעה לצדק הכרתי . במערכת החינוך הישראלית תביעה זו באה לידי ביטוי , בין היתר , בתביעתם של האזרחים הערבים לאוטונומיה תרבותית ; בהתנגדות של הקהילה החרדית להתערבות המדינה באוטונומיה שלה בקביעת תוכני החינוך ; ובתביעה להכרה בתרבות , בהיסטוריה ובזהות המזרחית כפי שבאה לידי ביטוי בהמלצות ועדת ביטון , הקוראות לייצוג הולם של מזרחים במוסדות מרכזיים של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ולשינוי תוכנית הלימודים . משמעות התביעה להכרה היא , בין היתר , התייחסות לתוכנית הלימודים כאל משאב ציבורי סימבולי שהקבוצות התרבותיות השונות בחברה זכאיות לייצוג ראוי בו : הוא צריך לכלול את סיפורן ולהשמיע את קולן . תפיסה כוללת של צדק צריכה לכלול הן צדק חלוקתי - כלומר חלוקה צודקת של משאבים חברתיים וכלכליים - והן צדק הכרתי שמשמעו ייצוג וביטוי הולם לזהויותיהן של הקבוצות התרבותיות השונות . הטענה היא שמימוש צדק הכרתי מסייע למימוש צדק חינוכי חלוקתי . ייצוג הולם לתרבותן של קבוצות תרבותיות שונות במערכת החינוך יפחית את הניכור והעוינות של תלמידים מקבוצות מיעוט לאומיות ותרבותיות כלפי מערכת החינוך . תלמידים הלומדים תכנים שמבטאים את תרבותם ומכבדים את זהותם יגלו עניין רב יותר בחומר הלימוד ויחושו שמערכת החינוך מתייחסת אליהם כאל בעלי ערך שווה . הקשר בין מטרות החינוך לבין צדק חינוכי בא לידי ביטוי גם בגישות שאינן מציבות את החינוך לאזרחות דמוקרטית ואת אידיאל השוויון הדמוקרטי במרכזן . הורים וגם קובעי מדיניות במדינות רבות , לרבות בישראל , מתייחסים לבית הספר כאל מוסד שמטרתו המרכזית היא להעניק לתלמידים את הידע והכישורים הנחוצים כדי להשתלב בשוק הכלכלי בתפקידים המאופיינים בתגמול גבוה וביוקרה חברתית . על פי גישה זו תפקידה של מערכת החינוך הוא אינסטרומנטלי בלבד - לשרת את המערכת הכלכלית ולהבטיח את יתרונה של המדינה בשוק כלכלי גלובלי . ממטרה זו גם נגזרת תפיסה של צדק חינוכי האמורה לשרת
|
|