|
|
עמוד:9
מוחלשת , בלתי שוויונית , מסוכסכת ומפוצלת על רקע עדתי , ובשל הרצון ליצור קולקטיב יהודי חדש ומאוחד . למשימה זו התגייסו כל הגורמים הממלכתיים - הכנסת , משרד החינוך ובתי המשפט - אולם למרות זאת היו קבוצות בחברה הישראלית שהצליחו לחמוק מאינטגרציה . עם ההתחזקות של אידיאולוגיות ניאו ליברליות ומדיניות תואמת בישראל ובמדינות רבות אחרות בעולם בשנות השמונים , ועימה המעבר מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם ולדגש על יעילות כלכלית , התחולל בישראל שינוי ערכי משמעותי שבעקבותיו איבדו מדיניות האינטגרציה ועקרון שוויון ההזדמנויות החינוכי מחשיבותם . במקומם התפתחה תפיסת צדק חינוכי שונה שבה ערך שוויון ההזדמנויות נדחק לשוליים , ובמרכז הוצב ערך האוטונומיה . האידיאולוגיה הניאו ליברלית עוינת את מעורבות המדינה ומתייחסת למעורבות השלטון בכלכלה ובחברה כפגיעה בחירויות הפרט , בין היתר כפגיעה בחירותם של הורים לקבוע את האופי והמקום של חינוך ילדיהם . מעורבות זו נתפסה גם כפוגעת בערך נוסף : יעילות כלכלית . היה זה אך טבעי שבתקופה זו מדיניות האינטגרציה , באופן בלתי תלוי בהצלחתה או באי הצלחתה , נתפסה בעיני קובעי המדיניות כמדיניות בלתי ראויה מבחינה מוסרית וכלכלית , שיש להחליפה בהיגיון הכלכלי של השוק , במדיניות הפרטה ובהחלת כללי תחרות היוצרים תפיסת צדק חינוכי שונה . כאמור , שינוי זה הוא חלק מתהליך רחב יותר שהתחולל בשנות השמונים שבו נעשו האידיאולוגיה והמדיניות הניאו ליברליות דומיננטיות בישראל ובמדינות רבות אחרות בעולם . גם ההגדרה של מטרות החינוך נגזרת מן המציאות הפוליטית , החברתית , התרבותית והכלכלית . דיונים על מטרות החינוך שהתקיימו במדינות רבות לפני עשורים ספורים הניחו ביסודם מציאות חברתית ותרבותית הומוגנית שבה אזרחים זכאים למעמד אזרחי שווה . הדיון היה " עיוור צבעים " - שייכותם הגזעית , המגדרית , האתנית והלאומית של האזרחים נחשבה בלתי רלוונטית לצורך הדיון המוסרי והאמפירי על מטרותיה של מערכת חינוך במדינה דמוקרטית ; להפך , מטרתה של מערכת החינוך הייתה לטשטש את הזהויות הנבדלות על מנת ליצור זהות לאומית אזרחית אחידה . אולם בעשרות השנים האחרונות השתנה המבנה הדמוגרפי של מדינות רבות בשל הגירה וגידול בהיקף הגירת העבודה , בעיקר ממדינות עניות למדינות עשירות . כמו כן , במדינות רבות החלה התעוררות פוליטית של קבוצות לאומיות ואתניות המציגות את זהותן התרבותית כבעלת ערך רב וכראויה להכרה בספרה הציבורית . התביעה להכרה מתרחשת גם במערכת החינוך , אשר נדרשת לתת ביטוי לכך ולכבד את הזהויות התרבותיות והדתיות השונות . מציאות רב תרבותית פלורליסטית זו משפיעה במידה רבה על הגדרת מטרות החינוך . קשה לדמיין לפני עשרות שנים דיון ציבורי על חינוך לרב תרבותיות המעמיד במרכזו את טיפוח הזהות הפרטיקולרית של קבוצות
|
|