|
|
עמוד:12
מעגל תמיכה אינטלקטואלי שאפשר לי לסיים את הספר , תוך שהם מסייעים לי להקפיד על איכות המחקר וכתיבתו . ברצוני להודות לאנשי הוצאת מכון ון ליר על הטיפול בכתב היד : תודה לד "ר טל כוכבי , ראש ההוצאה , על הליווי והתמיכה לאורך כל התהליך , לד " ר עדו ליטמנוביץ על הליווי בשלבים הראשונים , ולחנאן סעדי על הסיוע באיתור כמה מן התמונות המופיעות בספר ובהשגת האישורים לפרסמן . תודה מקרב לב לאיילת קמאי עורכת הלשון על עבודת העריכה המסורה , המדויקת והקפדנית , וליונה רצון המפיקה האחראית על חלקה החשוב בהפקת הספר ובהוצאתו לאור . אני מבקשת להודות להוריי . אבי פתח בפניי צוהר לראות דרכו את העולם הרחב ולימד אותי בראייתו הביקורתית החדה להביט מעבר למוסכמות . אני מוקירה את התמיכה והעידוד שהעניק לי . אמי שיתפה אותי בזיכרונות ובחוויות מימי ילדותה ונעוריה המוקדמים , במקום שבו החיים היו כה שונים מאלה שהכרתי אני בכפר שבו גדלתי ; חיים במרחב שהאיסורים וההגבלות שבו היו פחותים מאלה שהוטלו עליי עשרות שנים לאחר מכן . סיפוריה של אמא על החיים בעיר היו לזרעיו הזעירים , הראשונים של זיכרון . אלה נבטו ולבלבו בי עם השנים עד שהפכו לתשוקה למצוא תשובה לשאלה שקיננה בי זמן רב ולא הרפתה : מדוע חייה המוקדמים של אמי היו שונים מילדותי ומנעוריי שלי ? ספר זה נולד כאמור מזרעים אלה , ועל כך אהבתי ותודתי לאמי . אני אסירת תודה לאחיי ולאחותי האהובים , נזאר , ג ' לאל , סחר ואיהאב , על תמיכתם ואהבתם הרבה . לאנטואן אישי , על תמיכתו ואהבתו אשר פתחו לפניי מרחב של זמן ומקום ואפשרו לי להשלים את כתיבתו של הספר הזה . לאבנר גלעדי , על העזרה הכנה וחברות אמת . לאלי אמינוב , ידיד הנפש שלי , על התמיכה והמסירות . למודי אבירם , על הסיוע הנדיב והידידות העמוקה . לבסוף אני מבקשת להודות לכל הנשים והגברים - לאלה שכבר הלכו לעולמם ולאחרים שייבדלו לחיים ארוכים וטובים , על שהסכימו לשתפני בזיכרונות מחייהם בערים שהיו ואינן עוד . תודתי נתונה להם על שסייעו בידי לעמוד על משמעות קיומה של העירוניות הפלסטינית ועל משמעות אינותה .
|
|