|
עמוד:9
ההתייחסות למציאות הפוליטית לאומית ולבעיה הפלסטינית בלטה באופן מיוחד ביצירותיהן של הסופרות הפלסטיניות , בייחוד אלה שחיו ברצועת עזה ובגדה המערבית , כמו הסופרת הנודעת סחר ח ' ליפה ( , ( – 1951 משום שהללו חוו את המציאות הזאת על בשרן ולא רק שמעו או קראו עליה , והדבר יצר אצלן מוטיבציה לתעד , להתנגד ולהוקיע אותה דרך יצירותיהן ( . ( Cooke 1996 , 167 גם לאחר שנות השמונים , כאשר מרבית הסופרות הפלסטיניות הצטמצמו לעיסוק ב " אני " הנשי על חשבון העיסוק בפוליטי לאומי , בלט הממד הפוליטי לאומי אצל יוצרות אלה יותר מאשר אצל סופרות פלסטיניות מאזורים גיאופוליטיים אחרים . התקופה שהחלה בסוף שנות השמונים התאפיינה כאמור בחריגה של היצירה הערבית הנשית ממודלים קולקטיביים ופוליטיים לאומיים קודמים . הסופרות בנות הדור החדש הציעו מודל שבו ה " אני " הנשי ניצב במרכז , בשעה שהממד הפוליטי לאומי במקרים רבים מספק רקע והסבר למצב המנטלי של הגיבורות ולמצב רוחן . הן המשיכו להיות שותפות לעיצוב השיח הלאומי , אולם בדרך כלל עשו זאת בדרכים בלתי ישירות ותוך תחכום אמנותי . בהקשר זה ראוי לציין שכמעט תמיד היצירה הפלסטינית מתייחסת אל הנושא הפלסטיני , בין במישרין ובין בעקיפין , ומייצרת תחושת שייכות לקולקטיב . ואכן , תיאוריות שונות מצביעות על כך שה " אני " אינו יכול להתקיים במנותק מן ה " קולקטיבי " . חוסר היכולת להבחין בין ה " אני " לקולקטיבי מתחזק עוד יותר כאשר מדובר ב " אני " הנשי , אשר כולל בתוכו ממד קולקטיבי מגדרי . אפשר לומר כי גם כאשר ההשפעה של מהלכים פוליטיים במזרח התיכון על יצירתן של סופרות ערביות מצאה את ביטויה בהצטמצמות אל הפרטי , למשל כתוצאה מייאוש מן המצב הקיים , היה זה בבחינת תגובה ונקיטת עמדה ביחס למרחב הפוליטי . ההצטמצמות אל הפרטי בכתיבה הנשית החדשה באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בהתמקדות בתיאור המחשבות והתחושות האישיות הפוקדות את הגיבורות החוות דיכוי כנשים החיות בחברה פטריארכלית , בעיקר אלה שמבקשות לחרוג מן המוסכמות החברתיות ולערער על סדרי עולם . הגיבורות נעות במחשבותיהן בין שמרנות לקדמה ובין מסורת למודרניות . הדבר מתבטא למשל בתיאורי תשוקה של הגוף הנשי ובשאיפה נשית להגשמה עצמית , שבפועל אסורות או שאינן קיימות . ניתן לדמות זאת לתנועה בין מרחבים אשר קיימת במחשבותיהן של הגיבורות . ואולם לעתים תנועה זו מתוארת כתנועה ממשית , כאשר הגיבורות יוצאות מן המרחב הסגור של הבית והסביבה הביתית אל המרחב הפתוח - למשל מקום עבודה או בילוי ( צאלח . ( Zeidan 1995 , 235 ; 140 , 2003 כלומר ניתן לומר כי ביצירות קיימת תנועה בין מרחבים של זהות , בין מרחבי הנפש , בין מרחבים של שאיפות וחלומות , בניסיון לחפש אחר מציאות חלופית . היצירות חודרות אל עולמותיהן . 11 צמיר , 38 – 31 , 2006 וראו גם Bhabha 1994 , 145 – 182 ; Lloyd and Thomas . 1998 , 47 – 76
|


|