|
|
עמוד:9
הלאומית הערבית והאזרחית הישראלית - לא נוצרו סתירות , משום שלהשתייכות הפן ערבית לא היה ממד מעשי . עובדה זו סייעה לערבים לשרוד ולהסתגל לחיים בישראל , ויצרה פער ניכר בין תודעתם ובין התנהגותם בחיי היומיום . אהדתם של הקומוניסטים לרעיון הלאומי הביאה לידי שיתוף פעולה בין חברי הזרם הלאומי ובין מק " י ( ג ' ריס , ( 114 , 1966 ובעקבותיו , ביולי , 1958 הוקמה "החזית הערבית " ( לימים " העממית " ) , הארגון הלאומי הערבי הראשון בישראל . ואולם עקב מחלוקות אידיאולוגיות פרש ממנה הזרם הלאומי , וב 1959 הוא הקים תנועה לאומית חדשה - " אל ארד " . תנועה זו סימנה תפנית חשובה במחשבה הפוליטית הערבית בישראל : גם היא , כמו " החזית העממית " , יצאה נגד הממשל הצבאי , נישול האדמות והריסת הבתים , וקראה להשבת הפליטים ולקידום זכויותיהם של הערבים אזרחי ישראל , אך היא התייחסה גם לצורך בהקמת מדינה ערבית פלסטינית . זה היה הניסיון הראשון להקים מפלגה לאומית עצמאית המציעה סדר מדיני חדש לפתרון הבעיה הפלסטינית . אל ארד אמנם דחתה את אופייה היהודי ציוני של מדינת ישראל , אך הייתה מוכנה להכיר בה , והציעה פתרון של שתי מדינות ושל שילוב ישראל במזרח התיכון . עמדות אלו היו זרות הן לפן ערביות הנאצריסטית הן למחשבה הפלסטינית המקומית : באותן שנים לא הכירו הפלסטינים בלגיטימיות של מדינת ישראל , אפילו בתמורה להכרה במדינה פלסטינית ( אל אזהרי . ( 94 , 1993 הרעיון להקים מדינה פלסטינית רק בחלק מפלסטין ההיסטורית לא הועלה עד סוף שנות השמונים , והשיח על הלגיטימיות של מדינת ישראל לא התקיים עד תחילת שנות התשעים . תנועת אל ארד התפרקה ב , 1964 והמפלגה הקומוניסטית נותרה המפלגה היחידה שפעלה בקרב הציבור הערבי . בתוך זמן קצר יחסית תפסה מק " י , על אף מספרם המועט של חבריה , עמדת בכורה פוליטית בקרב האזרחים הערבים . מק " י דיברה בעיקר במונחים מעמדיים . היא תמכה בהקמת מדינה פלסטינית , דרשה להשיב את הפליטים אל בתיהם ומחתה על הפקעת האדמות . במקביל היא הכירה בזכות הקיום של מדינת ישראל , דנה בלגיטימציה של הגירת היהודים אליה והעלתה על נס את האחווה היהודית - ערבית במאבק נגד המדיניות הממשלתית המפלה ( רכס . ( 30 - 28 , 1993 התפתחות המחשבה הפוליטית הערבית לאחר 1967 מלחמת 1967 סימנה משבר עמוק בפוליטיקה הערבית האזורית ובהוויה של הערבים אזרחי ישראל . תבוסת הערבים במלחמה ומותו של עבד א נאצר תרמו מצד אחד להיחלשות הפן ערביות ולעלייתה של האידיאולוגיה הפן אסלאמית , ומצד אחר לחיזוקה של הזהות הפלסטינית הפרטיקולרית . מגמות אלו הועצמו על רקע המגע המחודש עם הפלסטינים בשטחים והקשר עם זרמים רעיוניים בעולם
|
|