|
|
עמוד:8
שהפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית אינו כולל את הפלסטינים אזרחי ישראל , צמח במסגרת שיח 1967 גם שיח הילידות . שיח זה מחיל את מושגי הכיבוש והאדמה הכבושה על האזורים שכבשה ישראל ב , 1948 ותובע לטפל בבעיות הלא פתורות שנוצרו אז , ובהן פליטי הפנים , הנפקדים נוכחים , האדמות המופקעות והאדמות המסופחות לתחומי השיפוט של רשויות מקומיות ואזוריות יהודיות . תביעותיהם של הערבים וההתפתחות שחלה בהן קשורות בקשר דיאלקטי להתנהגותה של מדינת ישראל . המדינה בחרה לרוב במדיניות של הזנחה , הדרה ודיכוי כלפי אזרחיה הערבים - לצד קואופטציה ומדיניות הפרד ומשול ( לוסטיק . ( Zureik 1979 ; 1985 היא פקפקה במנהיגות הפוליטית שלהם ומנעה התארגנויות פוליטיות עצמאיות , ובד בבד קידמה תוכניות שמטרתן שילוב מוגבל שלהם במגזר הציבורי . הערבים הגיבו על כך בקבלת המעמד החדש , אשר מציע מידה כלשהי של הכרה ונגישות , או בהקצנה של עמדותיהם . ואולם בקרב הרוב המכריע של הערבים ניכרים אדישות לפוליטיקה וחוסר עניין בה , והציבור מפנה את משאביו להישרדות כלכלית ולשיפור תנאי חייו . לאורך השנים ניכרת מגמה של התחזקות התודעה הלאומית בקרב הערבים בישראל . למדיניותה של ישראל , העומדת בסירובה להכיר בזכויותיהם הקולקטיביות , יש חלק בכך . זאת ועוד , בשנים האחרונות ניכר בישראל סדר יום לאומני , המצמצם אף יותר את המרחב האזרחי המשותף והופך את המיעוט הערבי לזר בארצו . התפתחות הפוליטיקה הערבית - פלסטינית בישראל לאחר 1948 בעקבות הנכבה הפכו הערבים בישראל בן לילה למיעוט חלש וחסר הנהגה פוליטית , שקוע ראשו ורובו במאבק הישרדות . הערבים הפכו לבעלי זהות חצויה - זהות אזרחית ישראלית וזהות פלסטינית . זהותם הושפעה גם מההתפתחויות הפוליטיות אידיאולוגיות בעולם בכלל ובעולם הערבי בפרט , אולם הם נדרשו לסוגיות שונות מאלה המעסיקות את שאר הפלסטינים ואת העולם הערבי . לכן התפתחה בקרבם מחשבה פוליטית המותאמת למצבם המיוחד , שהתעצבה בצל התנאים והמגבלות של מסגרת האזרחות הישראלית . בתנאים ששררו לאחר קום המדינה , ולנוכח המבנה החברתי והתרבות הפוליטית באותם ימים , הוגבלה רוב הפעילות הפוליטית הערבית לרמה המקומית . "הזרם הערבי ישראלי " , שעמו נמנו חברי כנסת מטעם רשימות הלוויין הערביות ומנהיגי חמולות ועדות שפעלו במסגרת מפלגות יהודיות ציוניות , הוא שמלך בכיפה . מכיוון שהערבים לא הורשו להקים מפלגות ערביות עצמאיות , הייתה מק " י האפיק הפוליטי האופוזיציוני היחיד למדיניות השלטון . רוב הפלסטינים בישראל הזדהו גם עם הפן ערביות , ששגשגה מסוף שנות החמישים עד אמצע שנות השישים והייתה מזוהה עם שלטונו של גמאל עבד א נאצר , אך בין שתי מסגרות ההשתייכות -
|
|