פתח דבר

עמוד:7

פתח דבר יחסית לאדם החושב , האבולוציה הותירה אותנו לכאורה עם לא מעט פגמים . אחרת איך אפשר להסביר למה אנחנו רגישים כל כך ? ומה יעזור אם נכעס ? בעולם כל כך תחרותי , מה פשר הצניעות שלעתים קופצת עלינו ? למה אנחנו מסמיקים באדום בוהק דווקא ברגעים שאנחנו רוצים לקבור את עצמנו מבושה ? ואם כבר , למה בכלל להתבייש ? או להתחרט ? מה בוער לנו להתאהב ? ומה למען השם גורם לנו להישאר נאמנים לאותו בן זוג ? או להתגייס ליחידה הכי קרבית ? יש כל כך הרבה פעולות שאם רק היינו חושבים עליהן בתבונה , מנתחים לעומק את הסיכון והסיכוי , מחשבים בקור רוח את טובתנו - פשוט לא היינו עושים אותן . אבל אילולא עשינו אותן , פשוט לא היינו בני אדם . מיסטר ספוק מהסדרה מסע בין כוכבים נהג להסתכל על חבריו לספינת החלל בסלחנות מהולה בתמיהה והתנשאות . ככל ילידי הכוכב וולקן , ספוק , בניגוד אלינו , פעל אך ורק על פי התבונה וההיגיון והיה נעדר רגשות כליל . האם תחושת הנחיתות שחשנו כשצפינו בו מתנהל בקור רוח , ברגעי המשבר הגדולים ביותר על הסטאר - טרק , היתה מוצדקת ? האמת היא שאילו התפתח המין האנושי כבני הכוכב וולקן היו חיינו קשים שבעתיים וסביר להניח שלא היינו שורדים כלל . רובנו נוטים לחשוב על קבלת החלטות כתהליך שנאבקים בו שני

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא