|
|
עמוד:9
הדינמיקה שבין טקסט מודפס לטקסט כתוב המוצג בסביבה מתוקשבת ואת השפעתו על האוריינות של תלמידים לקראת סיום בית הספר היסודי . ממצאי המחקר מוסיפים רכיב משמעותי להשפעת שתי הסביבות ( המודפסת והמתוקשבת ) על תפקוד התלמידים בהבנת הנקרא כפונקציה של הסוגה הספרותית שהתלמיד מתמודד עמה ( סוגה מידעית לעומת נרטיבית ) . הפרק מעלה סוגיות והארות לדיון ציבורי - אורייני ביחס לשילוב וקידום מיומנויות האוריינית הדיגיטלית בתהליך ההוראה והלמידה בחינוך הלשוני . המאמר של ח ' לוב קעואר ויהודית רוזנהויז , “ הערכה של תפיסת דיבור אצל ילדים דוברי ערבית עם ליקויי שמיעה " , מתאר שני מבחנים להערכת תפיסת דיבור בשפה הערבית . מבחנים אלה , פרי עבודתה של קעואר , עוסקים ברמה האנליטית הפונולוגית של ההגאים בערבית ( מבחן Arabic Speech Pattern Contrast , ArPiSPaC ) וברמת המילה החד - הברתית ( , ( Arabic AB , ArAB ומתאימים מבחינה שפתית וקוגניטיבית לילדים צעירים דוברי ערבית . המבחנים משמשים כיום להערכת תפקודם השמיעתי של ילדים לקויי שמיעה במוסדות רבים במגזר הערבי בצפון הארץ ותורמים לשיקום יכולת התפיסה השמיעתית של ילדים אלה . בערוצי התרבות נכללים גם כן חמישה מאמרים : חוה תובל ועביר שאהין מתמקדות במאמרן “ טקסטים גרפיים כשפה כתובה בגן הילדים " בחקירת איורים נרטיביים ואיורים מדעיים של ילדי גן חובה ומעלות בו שתי שאלות עיקריות : ( א ) באיזו מידה עשוי הציור לשמש ככלי תקשורתי ואפיסטמי המסייע לקידום הלמידה על תופעה או אובייקט המתועדים בגן בנקודת זמן נתונה . ( ב ) באיזו מידה הציור של ילדי הגן מסמל את התכונות של האובייקט המיוצג בהתאם למטרות התקשורתיות של הפעילות . הפרק מציג את הכישורים האורייניים שילדי הגן הזדקקו להם לשם הבחנה בין איור נרטיבי לאיור מדעי . ממצאי המחקר מעידים על כך שלרוב ילדי הגן הייתה מודעות למוסכמות ולמאפייני כל אחד מהאיורים ונאמנות לכללי המטלה ולהוראותיה . נקודת המוצא במאמרו של בסיליוס בוארדי בספר זה , “ הרהורים על הוראת הספרות בין כותלי בתי הספר הערביים בישראל : הטקסט הספרותי הערבי כמכניזם לשינוי תרבותי " , היא שהטקסט הספרותי הערבי יכול למנף את דרכי החשיבה הקיומיות של התלמיד הערבי ושל האדם הערבי בכלל . הכותב מציע הן טקסטים חתרניים והן מסגרת תאורטית הנשענת על “ תאוריית המקדש " של
|
|