|
|
עמוד:
כגון במפקדת הכוחות העיראקיים , ערנות לשמירת ביטחון קשר . במקרה אחד הדוברים עברו לשוחח בטורקית עותמאנית , אך לרוב התקשורת הייתה גלויה . הש ” י התעניין לא רק בכוחות בריטיים וערביים . בירושלים בוצעה האזנה גם לנטורי קרתא , שנחשבו עוינים את הרעיון הציוני , ליהודים שנחשדו בבגידה , לקונסולים , לעיתונאי חוץ ולאנשי כנסייה . מאמץ מיוחד הוקדש להאזנות לחברי האצ ” ל והלח ” י , שגם להם היו שירותי מודיעין משלהם , אבל בהיקף קטן מאלה של הש ” י . הצלחת מערך זה הביא למבצעי האזנה הש ” י התעניין לא רק בכוחות בריטיים וערביים . בירושלים בוצעה האזנה גם לנטורי קרתא , שנחשבו עוינים את הרעיון הציוני , ליהודים שנחשדו בבגידה , לקונסולים , לעיתונאי חוץ ולאנשי כנסייה נוספים . פעילות “ שפן ” להאזנה אלחוטית התבססה ועברה מדירות מסתור למחנה שנלר לאחר פינויו . כמו כן הוקמה רשת תקשורת קווית חלופית מאובטחת כולל 3 מרכזיות חדשות שכונו “ תזמורת ” , “ חליל ” ו ” כינור ” , שחיברה את מטה המחוז עם מאות נקודות בעיר ובכלל זה הר הצופים ע ”י התחברות לכבל צבאי שקישר בין מתחם אוגוסטה ויקטוריה לעיר העתיקה . ההצלחות בסן סימון ובמחנה אלנבי וקשיים בניצול המידע מערכי ההאזנה בירושלים הביאו להצלחות קריטיות רבות ברמה המדינית וברמה הטקטית : 1947 - מ . 1 ועד 15 . 5 . 1948 ( הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב ) : ההאזנה לוועדת האו ” ם , אונסקו ” פ , שחבריה הגיעו לישראל ב 1947 - כדי לנסח את ההמלצות על עתיד ארץ ישראל , לימים תוכנית החלוקה . בעזרת עובדי דואר יהודים הותקנו מכשירי האזנה בארובת חדר הישיבות של הוועדה ומכשירי הציתות חוברו לקו טלפון , שהוליך לחדרו של זאב שרף , סגן האחראי על הש ”י בירושלים בעברו והמזכיר המדיני של הסוכנות באותם ימים . כך ראשי היישוב ידעו על המתרחש בדיוני הוועדה החשאים , והגיעו מוכנים להופעותיהם בפניה . לש ” י נודע כי ניתן להוציא לזמן מוגבל מכספת בריטית בעיר את ספר הצפנים של המברקים בין לונדון לירושלים ולשאר מרכזי האימפריה הבריטית . ההכנות למבצע נמשכו חודש . בלילה הגורלי , הועבר הספר על ידי עובדים יהודים לאנשי הש ” י , שצילמו אותו במשך שעות , בטכניקה פרימיטיבית , 450 עמודים תחת אור פרוז ’ קטור שהוצב במשרד הש ”י במטה הסוכנות . בסוף הם החזירוהו לכספת שממנה הוצא . הישג למצער היה קליטת תשדורות השמחה של האויב שביטאו את נפילת הל ” ה בקרב בינואר . 1948 הש ” י לא עודכן על יציאת הל ” ה , לא ליווה את מסעם וגורלם לאחר יציאתם הלילית מאזור הרטוב לגוש עציון לא היה ברור . השתלטות ללא קרב על מחנה ואדי צראר ( ליד תחנת הרכבת בבר גיורא ) באפריל . 1948 סוכלו ניסיונות להחדרת מכוניות תופת לאזור היהודי , וסופקו הערכות מודיעיניות על היבטים פוליטיים בצד הערבי . קרב סן סימון , באפריל , 1948 שהיה אחד החשובים והידועים במלחמה על ירושלים . הקרב הסתבך , התארך והיה מרובה נפגעים , על אף קבלת תגבורת . הלחץ הערבי לא פחת ומרבית המפקדים נפגעו . מפקדי הכוח החליטו לסגת תוך פיצוץ המנזר על הפצועים קשה , שלא ניתן היה לחלצם , כדי לא להפקירם להתעללות האויב . סמוך מאוד לביצוע הפיצוץ והנסיגה , נקלטו ברשת ההאזנה של הש ” י שיחות טלפון בין הלוחמים הערבים בקטמון למפקדה בעיר העתיקה . השיחות העידו על מצוקה ועלה מהם כי מפקדם ברח מן המערכה . לא ניתן היה להעביר את הידיעה לכוח , כי מכשיר הקשר במנזר לא פעל . ידיעה נוספת לאחר מספר דקות העידה כי הערבים מבקשים תגבורת ומרגישים כי לא יחזיקו מעמד . ידיעה זו עברה בהצלחה לכוח - והכריעה את הקרב . בנין הסוכנות בירושלים - ברח ' קרן קיימת פינת קרן היסוד
|
|