|
עמוד:
בנמהרותו צבע המופתי את הפרק ההוא כולו - שהיה מורכב הרבה יותר - בצבע הברית שביקש עם היטלר , הוא וכמה מראשי מחנהו . זאת ועוד , לאחר המלחמה מצא אמין אל -חוסייני את דרכו לקהיר , שם התקבל כבכיר הפלסטינים . בליגה הערבית קיבלו הפלסטינים כסא של משקיף בלבד , אבל חאג ' אמין ידע איך לתמרן בסבך הפוליטיקה הבין - ערבית ולמנוע כל קו מדיני ריאלי בשאלת ארץ ישראל הגמוניה והחשש להצטייר כבוגדים בשל עמדה לא מקסימליסטית . כמו כן היה הקו הבלתי מתפשר של באי כוחם של הפלסטינים בראשות אמין אל - חוסייני . על כל אלה יש להוסיף את המצב הפנימי החברתי בארצות הראשיות . לאליטות הוותיקות והפרלמנטריות בארצות המרכזיות היה רקורד של סובלנות יחסית ליהודים . במצרים , בתקופה שבין מלחמות העולם , שגשגה קהילה עתיקה ועדיין היגרו אליה יהודים מאירופה הדוויה . בעיראק נהנתה קהילה עתיקה לא פחות מקרבה לבית המלוכה , מעושר וממעמד . היהודים וזרים אחרים השלימו את כלכלות אישי העילית , בעלי קרקעות ברובם , ותרמו לחיי התרבות . ואולם באשר למעמד הביניים המשכיל הערבי , היהודים והזרים האחרים היו לצנינים בעיניו . הצעירים לטשו עיניים לעמדות הכלכלה העירוניות , וביקשו להדיר את היהודים מהגדרת הזהות העצמית . שנאת יהודים ובני מיעוטים אחרים היו מגורמי הרקע לעליית ערביות לוחמנית מצד אחד ואסלאם פוליטי מצד שני . לא חסרו כמובן שונאי יהודים גם בקרב האליטות , כמו אמין אל - חוסייני הפלסטיני , אבל עיקר התנופה האנטי - יהודית באה משכבות הביניים . נזכיר את ה “ פרהוד “ , הטבח ביהודי עיראק ב , 1941 - והפרעות ברובע היהודי של קהיר ב “ יום בלפור “ , ב 2 - בנובמבר . 1945 זעמו האנטי - יהודי של מעמד הביניים - הסטודנטים , הקצונה הצעירה , משכילים לסוגיהם - היה בלתי נפרד מאיומו על האליטה . איום זה שב והתחזק מיד בתום מלחמת העולם השנייה . במצרים לקראת 1947 הסיט זעם זה את תשומת הלב משאלות היסוד של הארץ . הבריטים הבטיחו עצמאות אם תוותר מצרים על תביעתה לסודאן . “ נוער עמק הנילוס “ – עשרות אלפי צעירים שגדשו את הכיכרות - לא איפשר פשרהשכזאת . “ האחים המוסלמים “ , אנשי “ מצרים הצעירה “ , נוער “ מפלגת הוופד “ ועוד הם שהכתיבו : על עמק הנילוס לא נוותר , אבל פלסטין בראש מעינינו . פאן - ערביות ואסלאם פוליטי סימנו את הכיוון כפי שאיימו על האליטה . המשטרים במצרים , בעיראק , בסוריה - בכול ארץ במאפייניה שלה - אכן חיו על זמן שאול . הם היו חייבים להפגין סולידריות בשאלת ארץ ישראל במסדרונות הליגה . כך גם הצביעו בכ “ ט בנובמבר . לאחר הכרזת המדינה היהודית פלשו צבאות מדינות הליגה הערבית לפלסטין . הם עשו זאת ללא הכנות רציניות , והסתבכו במחלוקות ובחשדנות הדדית . ההערכות על סדר הגודל של כלל צבאות אלה היו שונות , והגיעו לפי אחת מהן ל 32 - אלף לוחמים . מולם עמדו בצד היהודי מספרים דומים , אך איכויות אחרות של תכנון , ארגון , מנהיגות , תיאום ותושייה - וכן יכולת הצטיידות והתחזקות בהמשך המערכה . עליית הנאצריזם ושברו התבוסה במלחמת 1948 פירקה ופיזרה את הפלסטינים . כ 400 - כפרים נחרבו ו 800 - 750 - אלף איש נהפכו לפליטים - אסון לאומי בכל קנה מידה . גם האליטות הערביות שילמו את מחיר אל - נכבה . תבוסת 1948 הושמה לפתחן והן הואשמו בשחיתות , בכניעה לקולוניאליסטים ובמכירת ארץ ישראל לאויבי האומה . מעמד הביניים ונציגיו בקצונה הבינונית בארצות הראשיות סילק אותן במהפכות שנות ה . 50 - הוא הביא בשורה חדשה : חזון של מהפכה כל - ערבית , מאחדת , חילונית , מדעית , רציונלית , שאפיין את תקופת הנאצריזם - בעת ’ יזם . עידן המהפכות בשנות ה 50 - וה - 60 היה אולי שעתם הגדולה של הערבים בהיסטוריה מאז ימי הפאר של ראשית האסלאם . הם ציפו להוביל את עולם המחר : להתאחד למעצמת על , לכונן חברה חדשה , לברוא אדם ערבי חדש . אלא ששוב בגדה בהם תפיסת “ זה או אנחנו או הם “ . בשישה ימים ביוני 1967 קרס החזון הערבי . תחתיו החלה במרחב הערבי תקופת 40 שנות דיקטטורות דכאניות מצד אחד , וחזרת אסלאם פוליטי ואף טרוריסטי מצד שני . באביב הערבי של 2011 קרסו חלק מהמדינות . אנו עתה במשבר הגדול מאז מוחמד - היסטוריה שכדאי ללמוד את לקחיה , גם בעברית . ספרו האחרון של פרופ ’ חגי ארליך - “ המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד “ , הוצאת ידיעות אחרונות , . 2017 עבד אל - קאדר אל - חוסייני , בן אחיו של המופתי . צבא " הג ' יהאד הקדוש " הפלסטיני בפיקודו מנה כ 3 , 000 - לוחמים
|
|