|
|
עמוד:
“ בית לאומי “ מהצהרה זו התקבל בעברית במשמעות של אוטונומיה יהודית חלקית , ואילו לשפה הערבית הוא תורגם “ ווטן קוומי “ , דהיינו מולדת לאומית , ליהודים , תוך צירוף שתי המילים שתיארו בערבית המודרנית כפטריוטיות לאומית ושאיפה לריבונות . אחוזים בחרדותיהם ודוחים כל פשרה , הפלסטינים חרצו את גורלם כבר אז . מותר קצת לדמיין : לו הייתה קמה בארץ מערכת כל - ארצית של פוליטיקה ייצוגית , לו היה נערך מפקד תושבים , מתקיימות בחירות וקמים גופים מפלגתיים מודרניים - הייתה ההיסטוריה של הפלסטינים מתגלגלת אחרת . אלא שדחיית כל שיתוף פעולה רשמי עם ממשלת המנדט מנעה מודרניזציה שכזאת . בסערת המרד של -1939 1936 הידרדרה החברה הפלסטינית המפוצלת להרס עצמי . שם כנראה הייתה פרשת המים הראשית בתולדות העם הזה . האליטה נהרסה , ועמה גם מעמד הביניים המשכיל . חבורות לוחמים עממיות - מה שהעגה הציונית כינתה " כנופיות" - הכתיבו מאבק כושל בבריטים וביישוב היהודי , הרס וחורבן מבית בשאר המדינות שהיו תחת הבריטים או הצרפתים , נוסדו באותה עת תנועות , מפלגות , חוקות ואיגודים , שאליהם תועלה הפוליטיקה המסורתית . בקרב הפלסטינים נותרה על כנה הפוליטיקה החמולתית . היא מיחזרה פיצולים , קנאות , יריבויות ושנאות מסורתיות , חלקן עוד מהימים שקדמו לנביא . קו ההפרדה בפוליטיקה זאת עבר בין מחנה החוסיינים למחנה הנשאשיבים . היה זה פסיפס חסר תקנה של סכסוכים , בכל כפר , עיירה או עיר . אין הכוונה לומר כי פוליטיקה מודרנית מנטרלת את היצריות . אבל היא מאפשרת בניית מערכות של שיתוף פעולה , בניית כוח יעיל יותר כלפי אויבים , בניית חברה אזרחית על זרועותיה , וכלכלה מודרנית . ניצני מפלגות שקמו בקרב הפלסטינים בידי נציגי המעמד הבינוני המשכיל , לא צלחו . בסערת המרד של 1939 – 1936 הידרדרה החברה הפלסטינית המפוצלת להרס עצמי . שם כנראה הייתה פרשת המים הראשית בתולדות העם הזה . האליטה נהרסה , ועמה גם מעמד הביניים המשכיל . חבורות לוחמים עממיות – מה שהעגה הציונית כינתה “ כנופיות “ – הכתיבו מאבק כושל בבריטים וביישוב היהודי , הרס וחורבן מבית . מעמד הביניים הפלסטיני המשכיל לא התאושש אלא עם הקמת פת “ ח ואש “ ף בשנות השישים . האליטה עוד פרפרה עד תבוסת . 1948 בראש האליטה עמד מי שנבנה מלכתחילה על הפוליטיקה החמולתית וליבה אותה ללא הרף . “ המופתי הגדול “ , אמין אל - חוסייני היה אמן התככים כלפי עמו שלו , כלפי המרחב הערבי , וכלפי הבריטים . מול היהודים היה אנטישמי . אסונות הוא המיט על כולם , בייחוד על עמו . בשנים שהוליכו להכרעה על גורל הארץ גלה ממנה , אך ממרחקים עוד הגדיל לעשות . ב 1941 - ברח מעיראק לאיטליה של מוסוליני וממנה לגרמניה של היטלר . הנאצים לא באמת נזקקו לעצותיו כיצד להשמיד יהודים , אבל הוא הרס כל סיכוי להידבר לאחר המלחמה עם הבריטים . בנמהרותו צבע המופתי את הפרק ההוא כולו - שהיה מורכב הרבה יותר - בצבע הברית שביקש עם היטלר , הוא וכמה מראשי מחנהו . זאת ועוד , לאחר המלחמה מצא אמין אל - חוסייני את דרכו לקהיר , שם התקבל כבכיר הפלסטינים . בליגה הערבית קיבלו הפלסטינים כסא של משקיף בלבד , אבל חאג ’ אמין ידע איך לתמרן בסבך הפוליטיקה הבין - ערבית ולמנוע כל קו מדיני ריאלי בשאלת ארץ ישראל . בתוך כך עשה המופתי למניעת התאוששות הפלסטינים בארץ . לעת מלחמת העולם השנייה שרר שגשוג בפלסטינה . הבריטים , עדיין בראש האימפריה הגדולה בעולם , השקיעו בתשתיות משאבים עצומים . ואולם , בתום המלחמה החל משבר בארץ ובאזור כולו . בקרב הפלסטינים היו מי שניסו לשקם את חברתם ואת כלכלתם . מנהיגים יותר מפוכחים ניסו לשקם מפלגות , להקים מוסדות שטרם היו : קרן לאומית , ארגוני עובדים , ועדי פעולה , תנועות נוער , אגודות נשים ושלל מסגרות שאמורות היו לגשר את חלקי החברה השסועה ולהכינה למאבק שנכון לה . אלא שאמין אל - חוסייני הגולה לא השלים עם מפעל שאינו בשליטתו . ממרחקים הפעיל את אנשיו לסכל כל יוזמה . הטכניקות לכך כללו אלימות רצחנית . ( כדאי לקרוא בהקשר זה את ספרו של פרופ ’ מצטפא כבהא , “ הפלסטינים - עם בפזורתו “ , האוניברסיטה הפתוחה , . ( 2010 באיזה מצב הגיע הישוב הערבי הפלסטיני לשלהי 31 - ב ? 1947 באוגוסט של אותה שנה פרסמה ועדת אונסקו “ פ את המלצתה בדבר חלוקת הארץ . בספטמבר פתחו מדינות הליגה הערבית בדיונים בניסיון לגבש עמדה מאוחדת , צבאית ומדינית , באשר לתוכנית החלוקה . בפסגה שנערכה בעליי שבלבנון מונה גנרל עיראקי בשם אסמאעיל צפוואת לעמוד בראש ועדה צבאית , שבאוקטובר הגישה את הדו “ ח הראשון שלה . הוא קבע כי הישוב העברי מאורגן ומצויד היטב , וכי לישוב הערבי הפלסטיני אין יכולת עמידה מולו . הליגהנטלה אם כן את האפוטרופסות על הפלסטינים . היולכך השלכות על אופי הלחימה אחרי כ “ ט בנובמבר , משפרצו הקרבות בארץ ישראל . אחד מצירי המתח הייתה שאיפתו של עבד אל - קאדר אל - חוסייני , בן אחיו של המופתי , להיות מנהיג המערכה . מנגד שמה הליגה את הסורי פאוזי אל - קאוקג ’ י בראש “ צבא ההצלה “ . “ צבא “ זה מנה , לפי ההערכות הגבוהות יותר , 3 , 800 לוחמים , בעוד צבא “ הג ’ יהאד הקדוש “ הפלסטיני , בפיקוד עבד אל - קאדר אל - חוסייני , מנה כ 3 , 000 - לוחמים . היה זה חיל מתנדבים שהתבסס על לוחמים ומפקדים מימי המרד של 1939 - 1936 ועל מגויסים פלסטינים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה . גם כוחות אלה - שנעזרו בכפריים חמושים לעת מצוא - היו אכולי סכסוכים וחסרי תכנון ותיאום ( כדאי מאוד לקרוא בהקשר זה את ספרו של דני רובינשטיין , “ זה אנחנו או הם “ , - 2017 ביוגרפיה של עבד אל - קאדר אל - חוסייני ודיון מהימן על החברה הפלסטינית בעת ההיא ) . ב 8 - באפריל נבלם צבא ההצלה של קאוקג ’ י בקרב על משמר העמק , והחל להתפורר כמה ימים לאחר מכן . באותו יום נהרג עבד אל - קאדר אל - חוסייני בקרב על הקסטל . למחרת יזמו לוחמי האצ “ ל והלח “ י קרב דמים אכזרי בדיר יאסין . מספר הקורבנות הערביים בכפר נופח לכדי מיתוס שתרם להתפוררות הפלסטינים ולמנוסת רבים מהם . עמדת האליטות הוותיקות החלטת האו “ ם מכ “ ט בנובמבר 1947 נתנה את האות לשרשרת אירועים אלימים ולמלחמת . 1948 נחזור אל המרחב הערבי כולו באותה שנה ובאלה שקדמו לה . ביום הדין בעצרת האומות המאוחדות הצביעו שש המדינות הערביות פה אחד נגד ההחלטה . משמעותה הייתה גם הקמת מדינה ערבית בפלסטינה , לא רק יהודית . אלא שהמדיניות של “ או אנחנו או הם “ היא שהכתיבה . ברקע היו כמובן סבך התככים הבין - ערביים , התחרות על
|
|