|
|
עמוד:
לאימון . בקו אווירי נמדדת הדרך בכ 250 - ק ” מ , ועוברת בעיקרה לאורך נהר הפרת . כדי לחצות כל נחל שנשפך אל מרכז העמק מדרך ההרים , חובה על העובר בה לעלות למעלה ההר , כדי שיוכל לחצות את נתיבי המים ששוצפים אל העמק . זמוש קיבל ממולה מוסטפא בראזני את הסוס האישי שלו ולונצי ארגן לעצמו פרדה , כדי להיות קרוב לקרקע ולפענח את העבירות . בנוסף , ליוו אותם בכל עת לוחמי פשמרגה , שמדי מספר ימים התחלפו עקב המסלול המתיש . הם אלה שהובילו את המשלחת בכל לילה ללינה בכפר אחר . זמוש זוכר כי “ בערבו של יום , היינו מחכים סמוך לכפר או בבתי הקברות עד לחשיכה . שניים מהלוחמים היו נכנסים לאחד הבתים ומשוחחים עם בעל הבית , וכך בכל יום היינו אוכלים ארוחת ערב ולנים בסתר גם בכפרים עויינים בשטחים בעיראק ” . הסוכריות שהפילו את המטוסים הנורדים אחד המבצעים שעליהם ניתן לספר היום נבע מיוזמה משותפת של צדוק אופיר ונתן רהב , שהיה קצין החבלה של השייטת וממציאן של מעטפות הנפץ . רהב שירת במשלחת הסיוע הראשונה ובסיועו של אופיר רקמו השניים מבצע לאחר שהבינו שכל הלוגיסטיקה באזורי הצבא העיראקי הופקדה בידי משפחות ממוצא כורדי . זמוש : “ היו משפחות שהן היו אחראיות לספק חלפים ולתדלק את המטוסים . משפחות אחרות היו אחריות על אספקת תחמושת ולוגיסטיקה לחיל השיריון העיראקי ולתדלוק , כך שהקשר עם המורדים נוצל כדי להחדיר אמצעי חבלה ישראליים באמצעות שליחים כורדים ישירות אל לבו של הצבא העיראקי ” . זמוש זוכר כי לרהב הייתה מערה משלו , שהכניסה אליה הייתה מחוץ לתחום ובה הקים האחרון “ מעבדת חבלה ” . רהב אלתר וייצר בכורדיסטן מעיין פצצות חכמות . אופיר היה נפגש מדי שבוע עם אנשי לוגיסטיקה כורדים וסיפק להם משימות . בשלב הראשון , הכורדים צוידו במצלמת פולארויד , שבאמצעותה צולם זמן התדלוק של כל מטוס , מספר המטוס והיכן תודלק . אופיר סיפק לרהב קשר עם משפחות וצעירים כורדים שעסקו בתדלוק המטוסים לחיל האוויר העיראקי . רהב היה מספק להם “ סוכריות ” , שתמורת תשלום יפה החדירו הכורדים הישר אל תאי הדלק במטוסי ההאנטר של חיל האוויר העיראקי . המבצע המשותף של צדוק אופיר ונתן רהב הצליח מעל למשוער . כמה מטוסי האנטר עיראקיים התרסקו באופן מסתורי , לאחר שעלו לגובה של 20 אלף רגל . איש בצבא העיראקי לא הבין מדוע איבדו המטוסים את אחת מכנפיהם . אלה התפוצצו מה ” סוכריות ” שחילקו שליחיהם של רהב אופיר . מגיעים לעמק ברזאן לאחר שבועיים וחצי של רכיבה , הגיעו לונצי וזמוש לעמק בראזן . שם , על ההרים , הצליחו השניים לאתר שטח באורך של שלושה ק " מ . “ מצאתי שטח משורי על גבעות שטוחות , ששימש לגידול סוסים ” , מספר זמוש , שהוכשר על ידי חיל האוויר לאתר את השטח האופקי . הוא העריך שעם עבודת טרקטור בת כשלושה שבועות , ניתן להכשיר משטח . חיל האוויר אישר את הסרטים שהועברו אליו , ודוד קרון שלח בולדוזר מטהרן , שעשה את הדרך על מוביל עד לחצי הדרך , שהייתה בגובה 3 , 000 מטר . הבולדוזר המשיך בדרכו בין הגאיות , כשמכלית דלק רתומה מאחוריו , מלווה בשלושה כורדים . זמוש : “ נהג הבולדוזר שניסה לתמרן הצליח להיתקע באחד הנחלים , ליפול עם הכף עמוק על מצחו - ואיש לא הצליח לחלצו במשך שנים , עד שהפך לעפרת ברזל ” . ואז מה עשו במקום זאת ? כלום ושום דבר . אחרי כל המסע המפרך הזה , לא ניתן היה להכשיר את המשטח . איש לא המריא ואיש לא נחת . יוסף לונץ . הבקשה שלו נשמעה כהרפתקה מסוכנת
|
|