|
עמוד:
ניצחון בסבירות נמוכה - אמיתות על מלחמת יום הכיפורים ד ” ר שמעון אביבי מודיעין וספר עורך : ד ” ר מיכאל ברונשטיין , , 2017 הוצאת אפי מלצר בע ” מ והוצאת שרידות , 609 עמ’ לאחרונה ראה אור הספר “ ניצחון בסבירות נמוכה – אמיתות על מלחמת יום הכיפורים ” , פרי עבודתו של “ הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים ” . מרכז הפורום הוא ד ” ר אורי מילשטיין , המגדיר עצמו פילוסוף ביטחוני , היסטוריון צבאי ומומחה למלחמות ישראל . חברי הפורום הם לוחמים וחוקרים שמצאו בו מענה להתרחקות מחסות הממסד , כדי לשמור על עצמאותם המחקרית . באמצעות הצגת האמת שלהם על מלחמת יום הכיפורים מבקשים הכותבים לתקן דבר מה בתודעה הציבורית . הספר מורכב מ 22 - מאמרים . החלטתי להתמקד בשני מאמרים העוסקים במודיעין . במאמרו “ אשרף מרואן – הסוס הטרויאני במוח הישראלי , הונאה נוסח , ” 1973 קובע סא ” ל ( מיל ’ ) שמעון מנדס בנחרצות : “ סאדאת דאג להרדים את ישראל לקראת המלחמה , ולצורך זה הפעיל בהצלחה אדירה את אשרף מרואן , סוכן הונאה מהגדולים בהיסטוריה ” . הגדרה דומה מופיעה תחת תמונתו של אשרף מרואן : “ סוכן הונאה מוצלח , אשר הפיל בפח את הביון הישראלי ” . מנדס כותב שסאדאת נהג לצפות בסרטי מלחמה וכי סרטי הונאות ומלחמת מוחות עניינו אותו במיוחד ( עמ ’ . ( 31 לדבריו , אין ספק שסאדאת למד מפרשיות הונאה שהפעילו הבריטים נגד הגרמנים במלחמות העולם הראשונה והשנייה . אלה כללו , בין היתר , בניית נמל לילה מדומה להסחת מטוסי אויב מנמל היום האמיתי ; הפעלת זרקורי נ ” מ לסנוור טייסים במטוסי האויב ; וכן מבצע “ ציצרו ” , שבו משרתו של השגריר הבריטי באנקרה הציע למכור לשגרירות הגרמנית מסמכים סודיים , נחשף על ידי המודיעין הבריטי - והופעל מטעמו כסוכן כפול . לפי מנדס , לימוד פרשיות שכאלה יצרו מוכנות של סאדאת להפעלת תוכנית ההונאה ( עמ ’ . ( 33 - 32 סאדאת חווה מניהולה הנאה אינטלקטואלית , בד בבד עם היותה אתגר לאומי : להציל את הכבוד הערבי האבוד , בעקבות הצלחת ההונאה של ישראל בהחדרת אלי כהן לצמרת הסורית ( עמ ’ . ( 34 אמנם , יש לשאול אם לניתוח הפסיכולוגי - תיאורטי שתואר בקצרה לעיל יש בסיס במציאות , והאם סאדאת תכנן לאורו את מבצע הפעלת מרואן מול ישראל . עוד קובע מנדס , כי מוחו הפורה של סאדאת הוליד קונספציה חלופית לזו שהישראלים הגיעו אליה בדרך ההיגיון ; תפקיד מרואן היה לחזק את הקונספציה השגרתית ולהעלים את המעבר לזו המהפכנית ( עמ ’ . ( 36 שוב צולל מנדס למעמקי הנפש ותת ההכרה , אך איננו מביא אסמכתאות לקביעותיו . הרשימה הביבליוגרפית בסוף המאמר כוללת עשרות ספרים ומאמרים , אך אין קישור ספציפי ביניהם לבין מסקנות המחבר . לדעתי , מנדס לא מצליח לשכנע את הקורא שאשרף מרואן היה סוכן הונאה של המצרים . הניתוח הפסיכולוגי שמוצג לא נשען על מקורות מקצועיים , ואין בו כדי להפריך את המציאות הגורסת שמרואן היה סוכן איכותי , שסיפק לישראל בזמן אמת את ההתרעה מפני מלחמה . היעדר ההתרעה - רק חולייה בשרשרת כשלים במאמרו “ מודיעין – אנטומיה של כישלונות : זרקור על כישלונות פחות מוכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים ” טוען אלי דקל כי היעדר ההתרעה למלחמה הייתה רק חולייה בשרשרת כשלים של אמ ” ן במלחמה . לדבריו , למודיעין היו כשלים נוספים , לא פחות חמורים , אך אלה לא נדונו בשיח הציבורי , ובצה ” ל לא עסקו בתיקונם . דקל מונה מספר כישלונות . ראשית , תמונת היערכות הכוחות המצריים , שצלחו את התעלה בימים הראשונים למלחמה , הייתה כללית מדי ; היא לא ידעה להצביע על מקום עתודות השריון המצריות ועל אופן הפעלתן ( עמ ’ . ( 68 שנית , אמ ” ן לא ידע לפני המלחמה ובמהלכה כי הטנקים בדיביזיות החי ” ר הם מסוג T - 55 החדש , וטעה לחשוב שהן מצוידות עדיין בטנקי -T 34 החלשים ללא השוואה . צה ” ל נחפז לעתים לתקוף , כי לא שיער נכוחה את עוצמתו של הכוח המצרי שעמד מולו ( עמ ’ . ( 74 , 68 בעניין זה מסר לי מקור יודע דבר שאמ ” ן ידע לפני המלחמה ובמהלכה כי בגדוד השריון הדיביזיוני ( של דיביזיות החי ” ר ) היו טנקים מסוג , T - 54 / 55 אך בחטיבות החי ”ר בדיביזיות אלה היו טנקי . T - 34 כישלון אחר היה בהבנת מערך הגישור המצרי והאפשרויות לשבשו . שאלות לגבי מקום אכסון ציוד הצליחה או סוגי הגשרים שבהם ישתמשו המצרים לצליחה - לא העסיקו את צמרת מחלקת המחקר . כתוצאה , קובע דקל , צה ” ל לא קיבל מידע בעניין , וכשל בכך ששיגר את גייסותיו לתפוס גשר מצרי מבלי לבדוק אם זה עונה על צרכיו ( עמ ’ . ( 70 שלישית , כישלון איתור תוכנית המלחמה המצרית “ הצריחים הגבוהים ” , ששימשה את מצרים במלחמת יום הכיפורים . עיקרה היה כיבוש רצועה של 10 - 8 ק ” מ בלבד בגדה המזרחית של תעלת סואץ , ייצוב קו הגנה חזק והישארות בו ( עמ ’ . ( 74 - 73 דקל מציין שבעקבות הדיווח של מרואן ערב המלחמה - שלפיו ייעשה מאמץ לתפיסת שטח בעומק 10 ק ” מ ואין כוונה להגיע בשלב הראשון עד קו המעברים - הניח אמ ” ן בפני צה ”ל ביום פתיחת המלחמה את עיקרי תוכנית “ הצריחים הגבוהים ” . אולם , משנפתחה המלחמה , נעלם מידע חיוני זה מהתודעה של צמרת אמ ” ן וצה ” ל , והם המשיכו לחשוב כי מצרים דבקה ב ” תוכנית המעברים ” ( עמ ’ . ( 76 מאמרו של דקל בנוי היטב , מבוסס על מקורות מגוונים , מפנה לאסמכתאות ומרחיב את הדעת בהערות שוליים רבות . רבים מהמחברים בספר כותבים על חוויותיהם האישיות באירועי המלחמה ומוסיפים נופך למידע ממוסמך . הספר נותן לקורא נקודות מבט , שהיו נעלמות עד כה לרבים מאתנו .
|
|