|
|
עמוד:
אסמאעיל קבלאן , הבכיר בקרב הקצינים הדרוזים , תהה כיצד ניתן לעשות הסכם עם היהודים כל עוד לא נקברו חללי הקרב הדרוזים . דיין השיב : " היה לי אח אחד [ זוהר ( זוריק ) דיין ] , אמי כבר זקנה ולא ייוולדו לי אחים . היות שאתם מוכנים לבוא עמנו לידי הסכם , אני מוחק את דם אחי מהחשבון" שכונתה פל ” היב , מנתה כ 100 - איש ומפקדה היה יצחק חנקין . אנשי היחידה , שסופחה לחטיבת יפתח , פשטו על כפרים ערביים לאורך גבולות סוריה ולבנון ומעבר להם . חיים לבקוב גייס תחת פיקודו יחידה צ ’ רקסית מבני כפר כמא , שפעלה למנוע הסתננות של ערבים בין אזור נצרת לבין הרי שומרון . היחידה סופחה לחטיבה . 7 הקמת יחידות מתנדבים בלתי סדירות של דרוזים , בדווים וצ ’ רקסים גרמה לתלונות על טיפול מועדף לעדות המיעוטים . אנשי מפ ” ם ומק ” י , שתמכו ב ”ליגה לשחרור לאומי ” ( הקומוניסטים הערביים ) , טענו כי אין הצדקה להעדפת המיעוטים הללו ; זאת כי היו וישנם דרוזים עויני ישראל ולעומתם יש מוסלמים ידידותיים . עזרא דנין , ראש מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ , ענה למקטרגים שלא מדובר באבחנה בין טוב לרע , אלא באינטרסים של ישראל . רשויות המדינה התעלמו מן הביקורת הזאת . המטה הכללי של צה ”ל החליט להקים יחידת מיעוטים סדירה , בשיתוף פעולה עם המחלקה המדינית של משרד החוץ . הם תכננו להשתמש ביחידה למטרות מודיעין ולמשימות חתרנות שיבוצעו תוך חדירה אל מעבר לקווי האויב . כן הועלה רעיון להשתמש באנשי היחידה לקיום מגעים עם דרוזים המשרתים בצבאות ערביים , במיוחד ב ”צבא ההצלה ” הערבי ובצבא הסורי - ולשכנעם לערוק . העיד טוביה לישנסקי , מפקדה הראשון של יחידת המיעוטים : “ קלטנו [ עריקים ] רבים ככל האפשר . השתמשנו בהם למשימות מודיעין מגוונות ושיגרנו אותם אל מעבר לגבולות , לא כחיילים אלא כאזרחים ” . ב 24 - באוגוסט פרסם הרמטכ ”ל פקודה לאגפי צה ” ל : “ הוחלט על הקמת יחידת - פלוגות של העדות והעממים הערביים המגויסים במסגרת צבא ההגנה לישראל ” . עוד נאמר כי “ מתוך הנחה שהשימוש בפלוגות הנ ” ל חייב להישקל מבחינה צבאית ומדינית כאחת - יתמנה מפקד הפלוגות הנ ” ל , תוך תיאום עם המחלקה המדינית של משרד החוץ ” ; הוא יקיים מגע עם מחלקה זו בכל הקשור להיבטים המדיניים של מבצעים שבהם תשתתף יחידת המיעוטים . כך נוצרה בצה ” ל יחידה שהפעלתה המבצעית חייבה תיאום עם גורם שלטוני אזרחי בשל ההשלכות המדיניות שעלולות לנבוע מפעולותיה . התיאום התקיים : ב 8 - בספטמבר שוחחו לישנסקי ויעקב שמעוני ממחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ , ותיאמו את המשך הטיפול בגיוס מתנדבים דרוזים לצה ” ל . לישנסקי העיד שהייתה מדיניות מכוונת לגייס עריקים רבים ככל האפשר משורות “ צבא ההצלה ” הערבי , כדי לערער את אמון הרשויות הערביות בדרוזים ובצ ’ רקסים . הקמת יחידת המיעוטים ומדיניות גיוס העריקים היו אפוא פועל יוצא מהמדיניות הישראלית , ששאפה להרחיב את החיץ בין הדרוזים למוסלמים . ב 18 - בספטמבר הועברה היחידה הדרוזית למחנה נשר , ליד חיפה , וצורפה למסגרת יחידת המיעוטים , אליה הועברו גם יחידות הצ ’ רקסים והבדווים . יחידות המשנה ביחידת המיעוטים , שבהן רוב דרוזי , אורגנו על בסיס אתני . לישנסקי סיפר : העברנו את חיילי היחידה הדרוזית למחנה נשר והתחלנו לאמן אותם אימונים צבאיים ממשיים . בתחילה היו קשיים . למשל , כל חייל ממשפחה נכבדה התיימר להיות קצין וראה את עצמו בגלל ייחוסו כמפקד או כמנהיג . לא קיבלנו מצב זה של פיקוד על רקע חמולתי . קצין אחד היה ממשפחת אבו רכן וקצין שני היה מהר הדרוזים , מהגדוד של שכיב והאב , שמרבית חייליו וקציניו עברו במשך הזמן לשורות צה ” ל . לאחר מכן , כשהתחילו להגיע מתגייסים חדשים מכפרי הגליל , התחילו גם הם לדרוש תפקידי קצונה ופיקוד ... עד שהתחלנו לבחור את המתאימים ולשלוח אותם לקורסים בצה ” ל . התלבטנו קשה נוכח ההתמרמרויות של האנשים , שלא קיבלו תפקידי פיקוד וקצונה . כל אלה נשכחו כשהאנשים התחילו לצאת לקורסים בצה ” ל וקיבלו דרגות בהתאם לכישוריהם ולמידת ההצלחה המקצועית האובייקטיבית שלהם ” . לאחר גיוס נרחב של מתנדבים דרוזים לצה ” ל הגיעה מצבת כוח האדם של היחידה לפלוגה מלאה בת שלוש מחלקות , שרובן הורכבו מבני הכפרים דאלית אל - כרמל , עספיא ושפרעם . מפקד הפלוגה היה סרן מאיר ירושלמי ועמו שרתו ארבעה קצינים יהודים . לאיש מקציני הפלוגה לא היה ניסיון צבאי פיקודי או קרבי . המפקדים נבחרו בשל ידיעת השפה הערבית והכרת המנטליות הערבית . הם התמסרו למשימת הגיבוש החברתי על פי הלך הרוח הדרוזי , והשקיעו רבות אסמאעיל קבלאן . אמר שאם אישה ממלאת תפקידי שמירה , לעולם לא יובס הצבא היהודי
|
|