|
|
עמוד:
כלל גדול בהתקפה היה ההפעלה החשאית , על מנת למנוע מן האויב ככל הניתן מידע על נוכחות צבא קיסר במרחב או על התקרבותו - או את נושאי ההתעניינות המודיעינית . היה צורך להסתיר את העובדה כי מידע כזה או אחר אכן נאסף והגיע לידי הפיקוד הרומי " עם שחר עמדו מוצבי החוץ – שבהתרוממויות הקרקע ליד המחנה של קיסר – על כך , שעורף האויב נלחץ קשה בהתקפת הפרשים ( אשר יצאו להתקפה כבר בלילה ) " . מטבע הדברים דיווחו הגייסות לקיסר על מידע זה , לצורך קריאת המצב השוטפת . על פריסת מערך של תשמועים , החיילים ששהו בחוץ בלילה – תפקיד שאיישו הספקולטורים - למדים אנו מדוגמות שונות ; למשל כשעמד קיסר מול פומפיוס בספרד . אותה שעה תכנן קיסר לנטוש את המחנה ולנוע ממנו והלאה למחרת היום . אילו היה מממש את כוונתו , היה נחשף להתקפה אגפית של פומפיוס בשעה שהוא יוצא לדרך . אלא שתשמועיו הודיעו לו מיד שעמדו על סימנים המעידים " כי פומפיוס נערך החל באשמורת השלישית כהיערך לקרב . אי לכך נתן קיסר את אות ההזדעקות לנשק " . כך נמנעה הפתעה . את הספקולטורים הפעיל קיסר גם כאשר רצה לצמצם , ככל האפשר , פעילות סיור ניידת , על מנת להצניע את כוונותיו . בשנת 54 לפני הספירה , בצפון גליה , הוא נקלע למצב קשה : במרחב בלתי מוכר ובקרבת אויב עדיף , הממתין לשעת כושר כדי לפתוח בפעילות קרבית - בעוד שהוא נמצא בשטח שהקשה על פריסת גייסותיו . " הוא שיגר ספקולטורים לכל הכיוונים , כדי לברר , מהו הנתיב הטוב ביותר , כדי לחצות בו את העמק " . במלחמה האפריקאית רומז קיסר , כי הייתה בידו יחידת ספקולטורים מרכזית , אותה הפעיל למשימות מיוחדות , בהזכירו במיוחד , כי הורה ב 7 - בפברואר של 46 לפני הספירה ש " על הספקולטורים וכל שאר סגל המפקדה להתייצב אצלו " . תחקור שבויים ועריקים מקור עיקרי נוסף למידע על האויב והשטח היה תחקור שבויים ועריקים . הדבר נעשה תכופות בידי קיסר עצמו : " על ידי חקירת השבועיים , מדוע אריוביסטוס נמנע מלצאת לקרב מכריע , גילה קיסר את הסיבה לכך " . כך למד קיסר מפי שבוי , כי קוריאוס , ראש הבלוואקים , בחר ששת אלפים רגלי ואלף פרשים כדי לשימם במארב " במקום שבו העריך כי הרומאים ישגרו את גייסותיהם , כדי לאסוף אספקה ומזון " . את המידעמפיהשבוייםהשלימוהעריקים . הראשונים , אףשידעו אתהאמת , לא אבותכופותלגלותה . האחרונים לא תמידידעואת שרצהקיסרלדעת . זאת ביקשו לתקן בצאתם לחטוף שבויים . עם זאת נקטו פעולות שונות כדי לעודד עריקים . הדברים נשמעים , מבין השורות , בתיאור מן המערכה באפריקה : " מספר ניכר מבעלי כל הדרגות בצבא היריב ערקו ובמקביל – נלקחו בשבי לא מעט מפרשי האויב והרגלים שלו , וכתוצאה נודעה תוכנית האויב . כוונתו הייתה להפתיע את קיסר עם שיטות לחימה חדשות ובלתי מוכרות " . על היערכות האויב וביצוריו ליד התמזה , בשעת הפלישה לבריטניה , עמד קיסר גם כן בפני שבויים ועריקים , לרבות על המכשולים והמלכודות התת מימיים , שלא היו ניתנים לגילוי על ידי סייריו . זה מביא אותנו לבעיית אימות המידע , המתקבל מכל מקור שהוא באמצעות הפעלת מקורות נוספים . עיקרון זה , המהווה עד היום נכס צאן ברזל בעבודת הביון , היה מקובל כבר בימי קיסר , ובהתאם נקט את פעילות הביון היזומה שלו . כך למד קיסר מן הספקולטורים הפרוסים , במערך של תשמועי לילה , כי האויב החל בנסיגה באשמורת השנייה . קיסר חשש מלדלוק אחריהם מיד , מחשש מנסיגה מבוימת וממארב גדול מאוד . לפיכך שיגר , עם בוקר , את האפספלורטורים קדימה , והם אימתו את הדבר . אף שסקירה זו מתמקדת במודיעין הקרבי , נעמוד בקצרה גם על המודיעין האסטרטגי . לקבלת רקע ומידע כללי , פנה קיסר – כקמ " ן בן ימינו – לספרות , ככל שהייתה קיימת , המתארת את מרחבי היעד . עדות לכך קיימת ב " פליטת קולמוס " אקראית של קיסר : " האזורים הפוריים ביותר בגרמניה , סביב ליער ההרקיני , אשר כפי שאני למד היה ידוע לארוסטנס ( מגדולי הגיאוגרפים במאה השלישית לפני הספירה ) ולכמה יוונים אחרים תחת השם היער ' האורקני '" . מלבד הכתובים נשאב מידע מנוסעים ובעיקר שוחרים , שלפי הממצא הארכיאולוגי שבידינו עתה , חדרו תדיר אל מעבר לגבולות האימפריה . בהתאם , חיבר קיסר צי " ח לאיסוף מידע בסיסי ערב פלישתו המתוכננת לבריטניה , בסתיו של שנת . 55 הוא כינס שוחרים מכל מקום כדי לספק תשובות בנושאים שונים : ממדי האי , מספר השבטים שדרו בו , אורחות הלחימה שלהם , חוקיהם ; ועל הנמלים שבאי , המתאימים לעגינה של מספר אניות גדולות ממדים . כשנתחוור לקיסר כי המידע שבידי השוחרים לא הגיע מעבר לרצועת החוף שמול גאליה , הוא החליט לשגר למשימת בילוש וריגול לעומק האי את וולוזינוס , על סיפון אניית מלחמה . ברם וולוזינוס לא נחת בחופי בריטניה , והסתפק בתצפית מסיפון האנייה בלבד . ניסיון הנחיתה הראשון של קיסר נכשל . בעל כורחנו סוברים אנו , כי היעדר מודיעין נאות היה בין הגורמים החשובים לכישלון זה . מה גם שקיסר עצמו מנה את השיבושים שהחופים , הזרמים , השטח וכיוצא באלה גרמו . עם זאת , קיסר לא העניש את וולוזינוס , דברי הביקורת שלו כבושים ואף כוללים נימה של הסבר והבנה לקצין , אשר " חשש להפקיד את גורלו בידי הילידים " ( הברברים ) . רק מעטים הם בעלי תכונות אופי המאפשרים להם לפעול כהלכה , ביחידות או כוח זעיר , במשימות הרחק מאחורי הקווים ובלב ארץ אויב . לסיכום מתברר כי בני אותו זמן היו ערים כבר אז לעובדה , כי ערך הביון במרכיבי הלוחמה הקיסרית ובהצלחתה היה רב . התרשמות זו נמסרת לנו על ידי המחבר האלמוני של קורות המלחמה האפריקאית : " הוא לא הוציא את פקודותיו על ידי הזדעקות אישית לתצפית ולימוד המצב מראש החומה , שהרי מפליאה הייתה בקיאותו בחוכמת המלחמה . על ידי הפעלת מערך של צופים ורצים למד את אשר נחוץ , כשהוא ישוב במפקדתו , כדי להשתית על זה את תכנונו . בל נטעה - אין להסיק מכך שקיסר ניהל את מלחמתו בדרך כלל מן המפקדה שבעורף . נהפוך הוא : גם פעילות הסיור האישית שלו ידועה לנו היטב . ברם הדברים באים להביע תמיהה על כך , כי באותם ימים של אמצעי בקרה , שליטה ותקשורת לא משוכללים , יכול היה מפקד כללי , באמצעות מערך מודיעיני פרוס ושגרתי , לקרוא את הקרב כהלכה - ואף לתכנן צעדי נגד . אמור מעתה : כשקיסר דיווח על נצחונו על מלך ליד זילא ב 2 - באוגוסט של שנת 47 לפני הספירה במשפט הקצר " באתי , ראיתי , ניצחתי " ( vini , vidi , - ( vici אין ספק , כי בכך נכרכה פעילות מודיעינית למופת , שתרמה את שלה לניצחון המהיר . לעיון נוסף על אודות " ריגול ומודיעין ברומא העתיקה " , כולל המודיעין של יוליוס קיסר , ראו מאמרו של רפי קיטרון במבט מל " מ , 64 אוקטובר 2012
|
|