|
|
עמוד:
על ידי “ צבא ההצלה ” הערבי . שיח ’ ג ’ בר התחייב שבסיום ההפוגה יאפשרו הדרוזים לצה ” ל להיכנס לכפריהם . עוד סוכם , כי אם “ צבא ההצלה ” לא יתקיף את הכפרים הדרוזיים , צה ” ל ייכנס לכפרים האלה במסווה של קרב , כדי לא לחשוף את שיתוף הפעולה . שיח ’ ג ’ בר ביקש להיפגש גם עם אבא חושי והשניים נועדו בחיפה . בפגישה הבטיח השיח ’ שיפעל להשגת הסכמתם של הכפרים הדרוזיים האחרים לכניסת צה ” ל לתחומיהם . בסוף אוגוסט 1948 זימנו הישראלים את נאמניהם הדרוזים לפגישה באבו סנאן . הם ביקשו לדעת מדוע הדרוזים לא התנגדו לכניסת “ צבא ההצלה” ליאנוח ולג ’ ת , ושאלו איך יגיבו אם קאוקג ’ י ינסה לתפוס כפרים אחרים . הדרוזים המעיטו בהשפעה של תפיסת הכפרים והבטיחו כי יגיבו בהתנגדות מזוינת אם קאוקג ’ י ינסה להרחיב את שליטתו . צה ” ל הרחיב בינתיים את מגעיו גם לכפרים הדרוזיים סביב הר מירון – בית ג ’ ן , חרפיש ופקיעין . ב 22 - בספטמבר 1948 ביקש דונקלמן מעמנואל פרידמן להשיג מידע על שלושת הכפרים ולברר אם הם מוכנים לשתף פעולה עם צה ” ל . פרידמן הסדיר פגישה לדונקלמן עם עלי אל - יוסף ובנו כמאל , מח ’ תאר בית ג ’ ן . בפגישה השתתפו גם שלישו של דונקלמן וקציני המודיעין שלו . דונקלמן ביקש להעמיד לרשותו איש קשר נאמן שיספק מידע על תנועות “ צבא ההצלה ” באזור . התפקיד הוטל על בנו של כמאל עלי אל - יוסף . בסוף ספטמבר הגיעה מחלקת “ דעת ” במשרד החוץ להסכמים דומים בגליל המערבי באמצעות שיח ’ מעדי . הוא הבטיח את הניטרליות של ג ’ ולס , ירכא ואבו סנאן אם יחודשו מעשי האיבה . במקביל סוכם כי צה ”ל יתפוס את יאנוח וג ’ ת לאחר תיאום הפעולה עם תושביהם , כפי שנעשה בשפרעם . שיח ’ ג ’ בר הבטיח לתאם את העניין עם הכפרים הללו ו ” דעת” הייתה בטוחה בהצלחת הפעולה . הקמת היחידה הדרוזית בצה ”ל ביצועים מוצלחים מצד סוכני המודיעין הדרוזים הביאו לדרישה של אנשי הש ” י בחיפה להקים יחידה דרוזית לפעולות מיוחדות . ה ” הגנה ” לא אישרה זאת מחשש שאנשים יערקו עם נשקם הישראלי לצבאות ערב . מספר הדרוזים ששיתפו פעולה עם היהודים בתחום הביטחוני הסתכם בעשרות ספורות בלבד , אך פעילותם היוותה בסיס להקמת היחידה הדרוזית בצה ” ל . היחידה הייתה פרי הברית היהודית - דרוזית , שניתן היה לממשה רק לאחר תבוסת הפלסטינים באפריל - מאי ובלימת הפלישה של צבאות ערב לארץ ישראל . מיד לאחר הקמת המדינה הצליח גיורא זייד לשכנע את מפקדי ה ” הגנה” המהססים להקים יחידה דרוזית תחת פיקודו . הוא הציע ל ’ הגנה ” לתת נשק רק למתנדבים דרוזים עם בית ואדמה בעספיא , כך שאין חשש שיערקו עם נשקם . זייד החל בגיוס מתנדבים מכפרי הכרמל לשירות ביחידה דרוזית מחוץ למסגרת צה ” ל . גרעין היחידה הוקם בביתו של סלימאן שריף אבו רכן בעספיא , והוא זכה להיות הקצין הראשון בה . לוחמיה הבכירים היו סגן צאלח קנטאר , סגן יוסף אבו רכן , רב ” ט מחמוד זידאן חלבי וטוראי סלימאן לאלא . היחידה מנתה בראשיתה 25 מבני עספיא ודאלית אל - כרמל . נמסרו להם 25 רובים באישור משה כרמל , מפקד חטיבת כרמלי ואחר כך מפקד חזית א ’ ( הצפון ) , לאחר שזייד שכנעו כי הדרוזים לא ימעלו באמון . במסגרת קרבות “ עשרת הימים ” 9 - עד 18 ביולי - 1948 פעלה היחידה בעיקר נגד כוחות ערבים שברחו מן השטח הנצור ובתפקידי סיור וניווט של יחידות צה ” ל שפעלו נגד כפרים ערביים בכרמל . מספר המתנדבים הדרוזים אליה מכפרי הכרמל עלה בהדרגה ל . 60 - השמועה בדבר הגיוס פשטה והתחילו להגיע מתנדבים גם מכפרי הגליל ( ירכא וג ’ ולס ) ואף דרוזים מסוריה ומלבנון ( בהם מאנשי גדודו של שכיב והאב ) . היחידה לא פתחה את שעריה לכל מתנדב דרוזי - זייד קיבל רק את מי שהכיר אישית או מי שהיה בן משפחה של מכריו . נסיבות הקמתה של היחידה הדרוזית מחוץ למסגרת צה ” ל הפכו אותה לגוף חסר “ אבא ” . הוחלט לצרפה ליחידה צה ” לית אורגנית - חטיבה 8 בפיקוד יצחק שדה . ב 19 - ביולי היחידה הוצבה במחנה ישראל שבקרבת שדה התעופה לוד , הועמדה תחת פיקוד גדוד 89 מחטיבה , 8 והחלה באימוני נשק . ב 7 - בספטמבר חוילו אנשי היחידה המתנדבים וקבלו פנקסי מגויס ומספר אישי . יום זה הוכרז כיום ההשבעה לדרוזים בצה ” ל , ובמחנה הונפו לראשונה דגל ישראל והדגל הדרוזי בעל חמשת הצבעים , נושא מגן דוד . החיילים עברו בסך לפני מג ” ד 89 דב צסיס . לצה ” ל גויסו גם בני מיעוטים אחרים : הפלמ ” ח גייס בדווים ידידותיים בלתי - סדירים משבט ערב אל - היב ליד ראש פינה . היחידה הבדווית , הכפר הדרוזי יאנוח . מסיבות פוליטיות ומשיקולי יוקרה , הוחלט שאת ההתקפה עליו תבצע יחידת המיעוטים החדשה של צה ”ל
|
|