|
|
עמוד:
התקרבותו – או את נושאי ההתעניינות המודיעינית . היה צורך להסתיר את העובדה כי מידע כזה או אחר אכן נאסף והגיע לידי הפיקוד הרומי . כך הצליח קיסר להגיע ולהיערך " ללא הפרעה ושיבושים מול האויב – במסע התקרבות של שישה ימים – כאשר האקספלורטורים מדווחים לו , כי אריו ביסטוס ( מפקד הגאלים ) ניצב עם גייסות במרחק של 24 מייל . בהזדמנות אחרת תכנן גאיוס קאניניוס , אחד ממפקדי המשנה של קיסר , לדכא – במבצע מהיר ונועז – התמרדות גאלית כללית , בשנת 51 לפני הספירה . זאת באמצעות השמדה של בסיס הצבא הגאלי בעיר המבצר אוקסלודונו , ושל גייסות השדה שהתבססו בה . לשם כך שיגר בהמשך את גייסותיו הקלים לריתוק האויב והסחת תשומת ליבו . הוא עצמו נע עם הגייסות הלגיונריים בהסתר ושיגר את האספלרטורים קדימה , כדי לדווח לו על המצב . ואכן עמדו האקספלורטורים על כך , כי האויב נטש את הגבעות ונערך ליד הנהר שלמרגלותיהן , שם נכנס לקרב עם הכוחות הרומיים הקלים . על מידע זה ביסס קאנינוס את תוכנית התקפת הפתע שלו מן הגבעות שננטשו אל עבר האגף הגאלי ; ההתקפה הקנתה לו ניצחון . בתיאור הבא מובלטת ההפעלה המשולבת של אנשי ביון עם יחידות מודיעין קרבי ועם כלל הגייסות הקרובות : " באותו יום דווח לקיסר על ידי האקספלורטורים , כי האויב נערך למרגלות הר , במרחק שמונה מייל ממחנה הרומאים . יחידה , שאופייה לא הוגדר , שוגרה כדי לעמוד על טיב ההר ואפשרות העלייה בו בדרך עקיפה " . לאור המידע על השטח והאויב , הוטל על לבינוס , סגנו של קיסר , לתפוס את ההר עם שני לגיונות . אותם הסיירים , שכבר הכירו את הדרך , ישמשו מובילים . קיסר עצמו יצא שלוש שעות מאוחר יותר באותה דרך עוקפת , במגמה לתקוף את האויב שלמרגלות ההר . ההתקדמות אובטחה במסך של פרשים ולפניהם נעו האקספלורטורים ובראשם פובליוס קונסידיוס , " אשר נחשב כקצין מנוסה במיוחד " . בהמשך הקרב הגיע קונסידיוס למסקנה מוטעית על אודות מערך האויב , משום שלא הפעיל את הסיירים שלו כראוי , ונסוג למערך המתנה . מכאן שיגר פעם נוספת את סייריו כדי לאמת את מערך האויב . לאחר שקיבל מהם מידע מהימן , תכנן את צעדיו בהתאם . נציין לקח אחד מפעילות זו : לא כל קצין מנוסה הוא גם מפקד סיירים וקמ "ן קרבי מוצלח . לאיסוף מידע בטווח הקרוב שימשה התצפית . זו התחלקה לשניים : התצפית השגרתית של הגייסות בקרב , ומבצעי תצפית ייעודיים של המודיעין . על קבלת מידע מפעילות שגרתית למדים אנו מהקטע הבא : יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון גאיוס יוליוס קיסר ( 100 - 44 לפני הספירה ) , שר צבא ומדינאי רומי מזהיר , נרצח לפני שהיה לקיסר הראשון של רומא - אולם הוא הוריש את שמו לתפקיד הנכסף . אף שהשתייך לאחת המשפחות העתיקות והמיוחסות ברומא , היה מנהיג מפלגת הפופולריים , שנלחמה באריסטוקרטיה הוותיקה . בשנת 59 לפנה " ס נבחר לקונסול והצליח לכפות על הסנאט חוק לחלוקת קרקעות . בכך קנה את לב העם והחיילים והעלה את שנאת הסנאט כלפיו . לאחר גמר הקונסולאט , התמנה יוליוס לנציב גאליה קיסאלפינה ( צפון איטליה ) , והותר לו להילחם גם בגאליה טראנסאלפינה ( שמעבר לאלפים ) . בתשע השנים הבאות בחייו עסק בכיבוש אזור פורה זה ובסיפוחו לאימפריה הרומית . הוא כבש את צרפת , בלגיה וחלקים מהולנד , גרמניה ושוויץ של ימינו . יוליוס אף חצה פעמיים את תעלת למאנש ופלש לבריטניה , אך נאלץ לוותר על כיבושה מחוסר כוח צבאי מספיק . כל מרום שכבש יוליוס קיסר , סלל בו דרכים , בנה גשרים והשליט סדר בממשל וביחסים שבין השבטים . יוליוס קיסר ביצר את הגבול לאורך הנהר ריינוס ( ריין ) מפני השבטים הגרמאניים הפראיים , והצליח להכות מלכם ולהפסיק התקפותיהם . כשהשלטון ברומא עבר לידי פומפיוס , הודח יוליוס ממשרתו בגאליה ונקרא שוב לרומא . יוליוס סירב לקבל את ההדחה , ופנה בראש צבאו לעלות על רומא . הוא חצה עם צבאו את נהר רוביקון ( מכאן הביטוח " לחצות את הרוביקון " , שמשמעו : לעשות מעשה שאין ממנו חזרה ) , שהיה הגבול הדרומי של נציבתו . מהלך זה היה אסור על פי החוק . הוא הפתיע את צבא הסנאט ופומפיוס , שעדיין לא היו מוכנים למלחמה , רדפם כשלוש שנים והביסם בספרד , באפריקה ובאסיה . לאחר ניצחונו היה לשליט עליון של רומא ומושבותיה . ניצחונו שם קץ לשלטון הרפובליקה של האריסטוקרטיה וגרם , למעשה , להקמת המלוכה ברומי . הוא נבחר ארבע פעמים ברציפות ובפעם האחרונה - לכל ימי חייו . יוליוס קיסר התחיל לנהוג בגינוני מלכות , ישב על כיסא זהב , פקד להציב אנדרטות שלו במקדשים ולחלוק להן כבוד אלים - מנהגים שהשניאוהו על חברי הסנאט . חלקם החליטו שיש לרוצחו לפני שיכתיר את עצמו למלך , ובכך - להציל את הרפובליקה . ב 15 - במרץ , שנת 44 לפני הספירה , רצחוהו שליחיהם בדרכו אל ישיבת הסנאט . העם והצבא , שהעריצו את יוליוס קיסר , פנו נגד הסנאט , ולאחר שנהרגו שולחי רוצחיו בקרב מנוסתם , מונה ליוליוס קיסר יורש - אוגוסטוס , בן אחיו , שהיה לקיסר הראשון ברומי .
|
|