|
|
עמוד:
יוליוס קיסר נמנה עם המצביאים הגדולים בכל הזמנים . כתביו משמשים עד היום מקור השראה לחוקר את נבכי הלוחמה , ולמחפש בה עקרונות ישימים לאורך ימים . יוליוס קיסר תיעד את מסעותיו במו ידיו . ושלא כרוב המפקדים שהשאירו אחריהם זיכרונות , הוא שילב , לעתים , פרטים טקטיים ולוגיסטיים , המאפשרים לשחזר מהלכי קרבות ומערכות . שאר המסעות תוארו בידי מפקדים משניים , שאימצו לעצמם את שיטת הכתיבה הקיסרית . האויבים שמולם עמד קיסר היו שבטים גאליים , בריטיים וגרמניים וכן רומאים , שלחמו על השלטון באימפריה הרומית תחת דגלו של יריבו , פומפיוס . בעוד שהאחרונים היו בנויים ומצוידים באופן זהה לחילו של קיסר , עלה צבאו – באימונו , מבנהו , תחכומו ואף בציוד וחימושו – על צבא אויביו . עם זאת פיעמה בהם רוח מלחמתית שאינה נופלת משל הרומאים . הם לחמו בזירה מוכרת להם היטב וזרה לקיסר , ובמספר תכונות אף עלו הרבה מונים על חיילי קיסר . כשאר קברניטי המלחמה הגדולים , היה יוליוס מודע מאוד לצורך במידע מקיף , ממצה ומעודכן על אויביו . הן מודיעין " אסטרטגי " – רקע על העמים , המדינות והארצות , שמולם עמד , והן " אופרטיבי - טקטי " – על הזירה והאויב בפועל , כדי לתכנן את המערכה ואת הקרב ולנהלם . בדומה למצביאים ולמפקדים עד למאה ה , 18 - יוליוס קיסר היה קמ " ן של עצמו . הוא תכנן אישית ; הנחה את המאמץ המודיעיני ; וניתח אישית את הממצאים שגורמי האיסוף הביאו לו , על מנת ליצור לעצמו את התמונה על השטח והאויב . מכאן שכל יוזמה מודיעינית יצאה אף היא ממנו באשר למידע שביקש לקבל . לצורך זה הפעיל את גייסותיו במשימות מודיעין . קרוב לוודאי כי היו בידי קיסר גם יחידות מודיעיניות ייעודיות , כפי שהן מופיעות בתקן הצבאי הרומי , מימי אוגוסטוס ואילך . יש הטוענים , כי בצבא קיסר – שהיה צבא של תקופת מעבר מצבא הרפובליקה הרומית לצבא הקבע של הקיסרות – טרם היו מסגרות אלה מגובשות . הקיסר הרכיב צוותי קרב מודיעיניים בהתאם לצורך , מגייסות שנראו מתאימים לכך . הדעת נותנת , כי אם כך היו פני הדברים , חזר קיסר והטיל משימות מודיעין על יחידות שהתנסו כבר במטלות מעין אלה בהצלחה . נדמה כי יש לכך רמזים , שאינם משתמעים לשתי פנים . ואם כך , הרי לא זו בלבד שאנו מגיעים להתגבשות סגל מודיעיני ייעודי במהלך מלחמות קיסר , אלא אף לגיבוש יחידות מודיעיניות תקניות , להלכה ומעשה . אלה היוו את התקדימים , שעליהם נשען אוגוסטוס – בן אחיו וממשיך דרכו של קיסר , בהיבטים רבים – לאחר שדיכא את צבא הרפובליקאים ובנה את הקיסרות וצבאה . הנוהל של עבודת המטה כלל , ככלל , סוף מעשה במחשבה מודיעינית התחלתית . אנו למדים זאת משום שתיאור כל פרשייה , כמעט , מתחיל במשפטים מסוג : " לאחר שקיסר אסף מידע " , " קיבל מידע " , או " בירר " . מידע – להבדיל משמועות – אינו בא מאליו , אלא נחוץ היה לאוספו . מקורות איסוף המידע של הקיסר שלושה מקורות עיקריים עמדו לרשות יוליוס קיסר לאיסוף מידע אופרטיבי וטקטי : סיור , תצפית ותחקור שבוים ועריקים . לפעמים הופעלו גם מרגלים , כבימינו . אלה הופנו בעיקר לעומק ולהשגת מודיעין אסטרטגי . על כל אלה יש להוסיף גם מגע קרבי . היה חשוב לקיסר לעמוד על אופיו של האויב , אורח לחימתו וכיוצא בזה : מידע בסיסי , שהיה חיוני יותר , אם עמד קיסר מולו בפעם הראשונה . פרשים הופעלו מטבע הדברים ( ועד למלחמת העולם הראשונה ) בתפקידי מודיעין מגוונים , מלבד הצורך הדחוף לקיים את המגע עם האויב ולהתחקות על תנועותיו . כך , בשנת 54 לפני הספירה : " הוא משגר קדימה את כל פרשיו , כ 4 , 000 - איש , כדי לעמוד על כיווני התנועה של האויב " ( ההלווטיים השוויצריים , שירדו ממעוזיהם ההרריים כדי לכבוש לעצמם מולדת חדשה ) . על הפעלת פרשים לשם " תפישת לשון " , שביית אויב לצורך תחקיר , למדים אנו מן המערכה של שנת 51 לפסה " נ כנגד הגאלים הבלוואקים : " קיסר חדר לארצם והקים בה את מחנהו המבוצר . ממנו שיגר פלוגות פרשים לכל עבר , יוליוס קיסר היה קמ " ן של עצמו . הוא תכנן אישית ; הנחה את המאמץ המודיעיני ; וניתח אישית את הממצאים שגורמי האיסוף הביאו לו , על מנת ליצור לעצמו את התמונה על השטח והאויב שמשימתם הייתה לחטוף כמה ברנשים , אשר מהם יוכל ללמוד על תוכניות האויב " . בעיה יסודית בהפעלת גייסות בתפקידי סיור למיניהם היא מיצוי התועלת על ידי איסוף מלוא המידע הנוגע בדבר , הפניית הפעילות לכך כשזה יתאפשר , ואיסוף הנתונים באופן הביקורתי המתבקש . זאת הן באשר להבחנה בין עיקר לטפל ובין סביר לבלתי סביר , והן באשר ליכולת לעמוד על משמעות הדברים ולפרש את הסימנים המעידים כהלכה . קיסר פתר בעיה זו בהקפידו לבחור קצינים בעלי כישורים מתאימים ומנוסים ככל האפשר לפקד על פעולות מסוג זה . בקרב שליד סוניה צוין במפורש , כי הפקיד על יחידת הסיור " את פובליו קוסידיוס , בעל ניסיון רב ביותר בעניין צבא " . במלחמה בספרד עדים אנו , ששני הצדדים הקפידו להקפיד על עקרון זה : " למחרת היום פטרוניוס הסתנן בראש יחידת פרשים קטנה ( לתוך שטח הביניים ) על מנת לסייר . אותו דבר עשה אחד מאנשינו , לוקיוס דקידיוס סאקסא , בראש יחידת סיור קטנה ... " . מאחר שמדובר היה בשני קצינים מיומנים , הם הביאו מידע מהימן והערכה דומה ביחס לשטח , סיכויי הלחימה בו ואופיו . בקבוצת הפקודות , בשני הצדדים , יכלו להתבסס אז על נתוני שטח מהימנים . ככל שלמשימה היה אופי מיוחד וגורלי יותר , כן נחוץ היה לבחור איש מתאים לכך . לפיכך כאשר רצה קיסר להחדיר יחידת סיור מיוחדת לבריטניה , הוא בחר לכך את גאיוס וולוסינוס " משום שהעריך , כי דווקא הוא מתאים למשימה זו " . ייתכן כי בין המניעים לכך - מלבד ניסיונו הצבאי של האיש בתר טריבונוס מוליטום ( דהיינו , בעל תפקיד של מג " ד או קצין מטה בכיר ) - הייתה הצטיינותו בקור רוחו במצבי לחץ חריפים . הוא זה שהציע את התכסיס ההתקפי , שהציל את הלגיון בשנת 57 לפני הספירה , בקרבת אגם ז ' נבה , מכיליון חרוץ . עניין זה מביא אותנו מחדש לבעיית המקצועיות של הגייסות , שהופעלו לצורך משימות מודיעין , מעבר למשימות שגרה ומבצעים מיוחדים . קיסר מדבר תכופות בהפעלת שני סוגים של יחידות מודיעיניות : האקספלורטורים ( סיירים ) והספקולטורים ( צופים ) . יכולים אנו לבחור בין שלוש גרסאות ; אני משוכנע כי הראשונה מוטעית לחלוטין , והשלישית הסבירה ביותר . ואלה הן : א ) היחידות הורכבו מדי פעם על ידי גייסות מן השורה , לצורך המשימה של אותה שעה . ב ) כנ " ל , אך במהלך המלחמה התמחו גייסות מסוימים במשימות אלה , והופעלו בהן מדי פעם . ג ) לרשות קיסר עמדו גייסות מודיעיניים ייעודיים , בין שהיו קיימים קודם לכן ובין שהיה מקימם . הסיור המודיעיני של האקספלורטורים תפקידם המובהק של האקספלורטורים היה סיור מודיעיני , שתכופות היה לעומק ותדיר - חשאי . כלל גדול בהתקפה היה ההפעלה החשאית , על מנת למנוע מן האויב ככל הניתן מידע על נוכחות צבא קיסר במרחב או על
|
|