“ידיעת הזהב“ וההתקפה המצרית שלא הייתה

עמוד:

המצריות . בעקבות בדיקה שנערכה לאחר המלחמה , הגיעו המצרים למסקנה כי המידע דלף מבסיס חיל האוויר באל - עריש . לפיכך הועמדו לדין מפקד הבסיס וסגנו במשפטים הצבאיים שנערכו בעקבות המלחמה . בעקבות כך גם הורה נאצר לעאמר לשנות את צופן הכוחות המזוינים המצריים מדי שלושה ימים . אך בכך לא הסתיים הדבר . האמריקאים העבירו את המידע שקיבלו משר החוץ הישראלי גם לרוסים , באמצעות הקשר הישיר (“ הטלפון האדום ” ) בין הבית הלבן והקרמלין . בעקבות זאת שלח ראש הממשלה הסובייטי אלכסי קוסיגין שתי אגרות באותו לילה : האחת לנשיא מצרים והשנייה , לראש ממשלת ישראל . השגריר הסובייטי במצרים , דימיטרי פוז ’ ידייב , הגיע בבהילות בסביבות השעה 27 - ב 3 : 00 בחודש לביתו של נאצר . הוא נשא עמו את האיגרת מראש הממשלה הסובייטי , וביקש להיפגש מיידית עם נאצר . נאצר התעורר ונפגש עמו בסלון שבקומה הראשונה בבית , לבוש בחלוק על הפיג ’ מה ובנעלי בית ( לפי הייכל ) . השגריר הוציא מכיסו מעטפה ובה איגרתו של קוסיגין , אותה הקריא בפני נאצר . באיגרת מתייחס קוסיגין לשיחת הטלפון שקיבל מנשיא ארה ” ב בשעות הלילה , בה הוא מספר לו על הכוונה המצרית לפתוח בהתקפה על ישראל בעיתוי קרוב ביותר . ג ’ ונסון הוסיף בשיחה זו אזהרה , כי אם ההתקפה תקרה , תראה ארה ” ב את עצמה פטורה מההתחייבויות שנתנה לברה ”מ שלא להתערב , וכי הוא אינו רוצה לבזבז זמן בשעות מסוכנות אלה , העשויות להיות בעלות השפעה רצינית ביותר על המצב . נאצר ענה לשגריר הסובייטי כי הדברים שהקריא ממכתבו של קוסיגין אינם מפתיעים אותו , שכן עוד קודם לכן קיבל איגרת דומה מהשגריר המצרי בוושינגטון בעקבות פגישתו עם תת - מזכיר המדינה , יוג ’ ין רוסטואו . השגריר ענה בהדגישו את חשיבות האיגרת שהביא , שתוכנה הועבר ישירות מג ’ונסון לקוסיגין בקו הטלפון “ החם ” ביניהם , מה שהופך אותה לחשובה במיוחד . השגריר גם עדכן את נאצר , כי איגרת דומה מועברת בשעה זו לראש ממשלת ישראל על ידי השגריר הסובייטי בתל אביב , ובה אזהרה לישראל שלא תיזום מלחמה – מה שאכן קרה . נאצר השיב לשגריר כי מצרים אינה רוצה מלחמה , רק פועלת להגן על עצמה במידה ותותקף וכי ארה ” ב וישראל יודעים שהוא רוצה להימנע ממלחמה . על פי המקורות המצריים , מטרת האיגרת הייתה לדרוש מההנהגה המצרית לעשות כל מאמץ כדי למנוע מלחמה , ולא להיות הראשונה שתתקוף . על פי אחד המקורות , נאצר הגיב ואמר כי אין בכוונתו להורות על התקפה , וכי למצרים אין תוכנית כזו . המשמעות של ביטול ההתקפה מנקודת המבט המצרית המקורות המצריים , הכוללים בעיקר את זיכרונותיהם של המפקדים הבכירים מאותה מלחמה - ובראשם הרמטכ ” ל מוחמד פאוזי ומפקד החזית עבד אל - מוחסן מורתגי - מציינים מספר סיבות לתבוסת צבאם במלחמה , חלקן פנימיות וחלקן חיצוניות – ערביות ובינלאומיות , ששורשיהן קודמים לפרוץ המלחמה . אחת הסיבות החשובות בזירה הפנימית הייתה מאבק סמוי שהתנהל בין נאצר והמושיר עבד אל - חכים עאמר , ששלט על הכוחות המזוינים . מערכת היחסים בין השניים השפיעה מאוד על ניהול האסטרטגיה הצבאית של המדינה . לפי החזות שהציג עאמר לתקשורת , שררה הסכמה מלאה בינו לבין נאצר לגבי ההחלטות שהתקבלו . אולם חוסר התיאום ביניהם עמד מאחורי אחת ההחלטות המרכזיות שהתקבלו לפני פרוץ המלחמה - ביטול ההתקפה האווירית על ישראל שתוכננה ל 27 - במאי . לפי מספר מקורות מצריים , נאצר קיבל את ההחלטה לבטל את התקיפה האווירית המתוכננת עוד לפני שהמעצמות פנו אליו , בליל ה - -27 26 במאי . אולם מקורות מצריים אחרים ציינו כי ההחלטה על ביטול ההתקפה במפתיע התקבלה בעקבות הפגישה בין נאצר לשגריר הסובייטי , שהעביר לו את האיגרת מההנהגה בקרמלין , שדרשה ממנו לא לפתוח במלחמה . נאצר התקשר לעאמר והודיע לו לבטל את ההתקפה האווירית , וכך התהפך המצב . כל המקורות המצריים העוסקים במלחמת ששת הימים מסכימים כי ההחלטה שלא לבצע את המהלומה האווירית הראשונה על בסיסי חיל האוויר הישראלי הייתה ההחלטה המסוכנת ביותר שקיבלה ההנהגה המדינית המצרית לפני המלחמה . גורמים צבאיים בכירים הטילו בדיעבד את האחריות לתבוסת הצבא המצרי במלחמה על הדרג המדיני , קרי נאצר , בשל החלטתו זו . בראייתם , הייתה זו מתנה יקרה לישראל , שסייעה לה להביס את חיל האוויר של מצרים ואחר כך גם את כוחות היבשה שלה , מהלומה שאיש במצרים לא צפה . ההתקפה האווירית הישראלית המפתיעה זעזעה ושיתקה את המפקדה העליונה , השפיעה קשות על המשך המלחמה ובכך הביאה לסיומה המהיר . חלק מהמקורות מטילים את האשמה על הסובייטים , שפנייתם לנאצר מנעה מהמצרים לבצע התקפה מקדימה , שהייתה מסכלת את התקיפה האווירית הישראלית . זו קבעה את תוצאות המלחמה והשגת הניצחון על ידי ישראל , לאחר שחיל האוויר המצרי הוצא מחוץ למערכה בתוך שעות ספורות . לסיכום , אף שלא היה בידי אגף המודיעין וחיל האוויר מידע קונקרטי על תכניות מצריות והכנות לבצע התקפה כזאת , הרי שראשי המערכת המודיעינית דאז ידעו לשנות את הערכתם באשר להתפתחות המשבר , ולהעריך נכון על בסיס המידע המצטבר את הכוונות המצריות – ואת מה שעשוי לקרות בעקבותיהן . בדיעבד התברר כי הדרג המדיני פעל נכון בהציגו את האיום לממשל האמריקאי . בפגישותיה עם שר החוץ גרסה ארה ”ב שאין לגורמי המודיעין שלה מידע לגבי האפשרות לביצוע התקפה מיידית על ידי מצרים וסוריה ; ואף על פי כן , ארה ” ב פנתה למצרים , הן ישירות והן באמצעות ברה ” מ . נראה כי פניות אלה סייעו לנאצר לקבל את ההחלטה לבטל את התקיפה האווירית המתוכננת . מה גם שלפי המקורות המצריים , צבא מצרים לא היה מוכן לבצע מהלך התקפי ביבשה בעיתוי הזה . זו הייתה הצלחה מודיעינית רבתי , הן בפן האיסופי והן בפן המחקרי - הערכתי , שהתבססה בעיקר על “ ידיעת זהב ” אחת , ששימשה סימן מעיד ברור לכוונות האויב . הידיעה התקבלה ממקורות יחידה , 515 ועם ידיעות נוספות שהתקבלו על פעילות חיל האוויר המצרי , היא שינתה את הערכת המודיעין מקצה לקצה . לא קשה לתאר כיצד היו נראים פני המלחמה , לו המצרים היו תוקפים ראשונים , כפי שתכננו . הערות למאמר ראו בגיליון האינטרנטי נשיא ארה " ב לינדון ג ' ונסון . הורה אישית לפנות לנאצר בנושא , וגם פנה לסובייטים , כדי למנוע את ההתקפה האווירית המצרית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא