|
|
עמוד:
לצאת והעבירו את הפקודה : “ תעלו , תבואו , אבל אל תירו בהם כשהם נוסעים לגוש עציון אלא רק כשהם חוזרים ” . בין נותני ההוראות היה גם כמאל עריקאת , סגנו של עבד אל קאדר אל חוסייני . נבון מיהר לפנות לקצין המבצעים של ההגנה בירושלים ולשאול אם מתארגנת שיירה כזאת . הוא נענה בחיוב . נבון התריע כי “ צריך לעצור את השיירה , הערבים יודעים הכול . הם מארגנים כוח תקיפה והם יתקפו אותה בדרך חזרה ” . ההתרעה הועברה לרמטכ ” ל יעקב דורי , שהחליט למרות הכול שהשיירה תצא לדרך . הייתה זו החלטה הרת אסון , אך עדיין ניתן היה להציל את השיירה . הסיור האווירי שניתן לשיירה בדרכה חזרה אימת במלואה את האזהרה שהעביר נבון . הטייס דניאל בוקשטיין , שליווה את השיירה , זיהה דקות לפני שיצאה השיירה לדרך תנועה רבה של כפריים מכל הסביבה אל הכביש . הוא דיווח על כך לשיירה ולמפקדת “ ההגנה ” בירושלים . גם טייס המשטרה הבריטית לוטננט קולונל ( סא ” ל ) הרפר דיווח על התארגנות זו . עוד הוסיף כי על הדרך מוקמו מחסומים , ודיווח מיידית לסוכנות היהודית בירושלים , שעדכנה את השיירה . שני הטייסים זיהו כפריים חמושים יורדים מההרים במטרה ללכוד את השיירה . הם הספיקו להניח כמה מחסומים מאולתרים מסלעים ועפר על הכביש . ברגע האחרון , כשהתקבלו הידיעות מהסיורים האוויריים , נשקלו שתי אפשרויות , שהיו מפתיעות את האויב . הראשונה , לדחות את יציאת השיירה למועד אחר , בלתי ידוע לאויב , והשנייה , לנסוע דרך כביש בית ג ’ וברין-הרטוב - שער הגיא . אולם , מפקד השיירה זמיר האמין כי יצליח לפרוץ את הדרך חזרה . ההתעלמות מהאזהרות של נבון ושל תצפיות האוויר גבתה מחיר דמים כבד - חייהם של 15 לוחמים ואבדן כל הכוח המשוריין היהודי שרוכז בירושלים , גיבורים וכלי מלחמה כאחד . עיניים להם ולא יראו ההתעלמויות מאזהרות מדויקות היו נחלתם של ישראלים וערבים כאחד . במלחמת ששת הימים ספג חיל האוויר המצרי הפתעה מוחלטת והושמד ב 5 - ביוני בתוך פחות משלוש שעות . התקפת הפתע הישראלית זכתה להצלחה חרף שתי אזהרות לפחות : 72 שעות בטרם יצאו המטוסים למטרותיהם ובבוקר המתקפה . נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר , מפקדם העליון של הכוחות המזוינים המצרים , זימן את מפקדי צבאו למפגש חירום ביום שישי . 2 . 6 הפגישה כונסה לרגל מינוי משה דיין לשר הביטחון בישראל , צעד שמשמעותו הייתה כי מלחמה עומדת בפתח . בפגישה התריע נאצר כי המלחמה הפכה ודאית וכי קרוב לוודאי שהיא תיפתח בהתקפה ישראלית על בסיסי חיל האוויר המצרי , ב 4 - אוב 5 - ביוני ; זאת כפי שעשועשורקודם לכןהבריטיםוהצרפתים במבצע “ מוסקטר ” . בפגישה נכח גם סגנו , הפילדמרשל (“ מושיר ” ) עמאר , שקיבל את ההתרעה ולא עשה דבר . חיל האוויר המצרי הוכה , אף שהייתה לו תוכנית להתמודדות עם התקפת פתע אווירית על שדות התעופה שלו , ואף שבמבצע מוסקטר הצליח להציל מפני התקפה דומה את חלק הארי של מטוסיו . גם התרעה ירדנית של מערכת המכ ” מ בהר עג ’ לון , בבוקר המתקפה , על המראת מטוסי חיל האוויר למבצע “ מוקד ” , לא נקלטה במועד . שש שנים לאחר מכן התריעו תצפיתנים של צה ” ל וקציני מודיעין זוטרים בחזית תעלת סואץ מפני התקפה מתקרבת . איש לא שעה . ראשי מערכת המודיעין אטמו את אוזניהם ולעתים אף ניסו בכוח הזרוע לסתום את פיות המתריעים בשער , ולשופטם בבתי דין צבאיים . האזהרות נמשכו עד 13 : 50 ב 6 - באוקטובר , 1973 אז התפוצץ הפגז הראשון . רס ” ן מוטי אשכנזי היה איש מילואים שצפה במו עיניו בהכנות למלחמה . ב 1 . 10 - הוא ראה כיצד המצרים פותחים פרצות גדולות בסוללת העפר המגנה על מוצביהם בגדה המערבית של התעלה . הוא ראה אותם נכנסים לשדה מוקשים ומסירים סלילי תיל . התצפיתנים זיהו טנקים ורק ” מ חדש ומתוגבר מתחת לרשתות ההסוואה ב ” מוצב הנקניק ” המצרי שמולם . הם לא היו שם קודם . למחרת התגלו עקבות בחול של ארבעה זוגות רגלים המגיעות מהים וחוזרות אליו . גשש שהוזעק למקום “ הסביר ” לאשכנזי שאלה עקבות של אזרחים ישראליים . בחלוף עוד יום הוחשכה לחלוטין העיר פורט פואד ומחנות הצבא שסביבה , ללא סיבה . תרגיל אינו יכול להצדיק פריצת סוללות הגנה והחשכת עיר של עשרות אלפי תושבים . אשכנזי דיווח ללא הרף על הסימנים למפקדה בבלוזה , ונדחה שוב ושוב : “ מדובר בתרגיל ” . חייל נח ”ל בשם אודי חנוך , שהעביר התרעות ממוצב “ מפצח ” , זיהה התרעות דומות וקיבל פקודה להפסיק לדווח . כשהפר אותה , הוזמן למשפט . לאור הדיווחים הבלתי פוסקים , הגיע ב 2 . 10 - לביקור אלוף פיקוד הדרום בחלוף עוד יום הוחשכה לחלוטין העיר פורט פואד ומחנות הצבא שסביבה , ללא סיבה . תרגיל אינו יכול להצדיק פריצת סוללות הגנה והחשכת עיר של עשרות אלפי תושבים . אשכנזי דיווח ללא הרף על הסימנים למפקדה בבלוזה , ונדחה שוב ושוב : " מדובר בתרגיל" אלוף שמואל גונן ( גורודיש ) וקמ " ן הפיקוד , סא " ל דוד גדליה בחמ " ל פיקוד דרום , מלחמת יום הכיפורים . איש מפמלייתו לא טרח לעלות אל מגדל התצפית
|
|