|
|
עמוד:
בסיוני , שהיה שגריר מצרים בישראל . בראש הלשכה הוא העמיד את אשרף מרואן . אנשי הלשכה הכינו עבור מרואן את כל החומר שהיה עליו להעביר לאנשי המוסד . לאחר כל פגישה הוא היה חוזר ללשכה ומדווח לחבריה על מה שקרה . תגובות ה ” מפעילים ” ובמיוחד של ראש המוסד , סייעו לאנשי הלשכה לתכנן את המשך ההונאה . לשכה זו הפעילה את ההונאה ברמה האסטרטגית . אבל בניגוד לצ ’ רצ ’ יל , שהכפיף את עצמו ללשכה , סאדאת ניהל אותה , ואשרף מרואן היה המוציא והמביא . לימים בסיוני העיד בראיון טלביזיוני במצרים , כי שמע את סאדאת אומר : “ אשרף מרואן האיר לי את הדרך ” (أشرف مروان نور لي طريقي) , ועל כך העניק לו את “ אות הרפובליקה ” , עיטור ההצטיינות הגבוה ביותר במצרים . במאה ה 20 - התבצעו שלוש הונאות מודיעיניות ענקיות . הראשונה , הונאה גרמנית שקדמה לפלישה הגרמנית לרוסיה במבצע “ ברברוסה” ביוני . 1941 השנייה , בפרל הרבור בהוואי , שקדמה להפצצת הבסיס הימי האמריקאי על ידי חיל האוויר היפני . והשלישית , הארוכה והמוצלחת ביותר , ההונאה הגאונית של סאדאת שקדמה למלחמת יום הכיפורים . עד למלחמת יום הכיפורים הונאה צבאית פעלה בשני מישורים : הטעיה ובלבול . והנה בא סאדאת ויזם שיטה חדשה : הרדמה . בכל הנושא שנקרא מודיעין , סאדאת פעל בנגוד לנורמה המודיעינית המקובלת . ( זוכרים את ההתראה של סאדאת לחברי המטכ ” ל שלו ?) במקום לנעול סודות בכספת , הוא הציע אותם תמורת סכום כסף נכבד ל ” מפעיליו ” במוסד . שפע המודיעין היקר והאמיתי הרדים את אנשי המודיעין בישראל , או אם תרצו , שחק את מוחם . יען כי הם גלגלו בידיהם יהלומים מודיעיניים למכביר . ( קמ ” ן בכיר אמר לי בימים אלה : “ לו ראית מה הוא שלח לנו , דעתך הייתה שונה ” ) . הייתה זו תופעה חסרת תקדים בהיסטוריה המודיעינית העולמית , ואנשי המוסד ייחסו את ה ” לכידה ” המודיעינית האדירה ל ” גאוניותם ” . במלחמת יום הכיפורים , ראש המודיעין הצבאי היה הגנרל פואד נצאר . ביסודו הוא לא היה איש מודיעין , אלא לוחם חי ” ר מבריק . סאדאת הציע לו לקבל על אחריותו את תפקיד ראש המודיעין הצבאי . הוא ביקש - וקיבל - שלושה חודשים כדי ללמוד את הנושא . כעבור התקופה הוא בא אל סאדאת ואמר לו שנקודת התורפה של האויב היא גיוס המילואים . מרגע שהאויב חש בסכנה , הוא זקוק ל 48 - שעות כדי לארגן את כוחותיו . המשימה שלנו היא למנוע מהאויב את פרק הזמן הזה . בנוסף טווה הגנרל נצאר רשת של סוכנים מקרב הבדואים בסיני , שקרא לה בשם “ הרדארים האנושיים ” (ردارات بشرية) . כל אחד מהם צויד במכשיר קשר קטן , כדי לדווח על שרואות עיניו . סאדאת ציפה לגולדה שתפעיל את חיל האוויר ולשיא ההונאה : ליל יום כיפור בלונדון . סאדאת ידע שצה ” ל רדום וישן , וכי חצי האי סיני ריק . כל התרגיל של מרואן – דברים על “ חברים בפריז ” , פגישה בשעה 22 : 00 שעון לונדון , אמתלה שהיה עליו להשלים מידע – כל זה נועד לצמצם את מרווח הזמן הדרוש לגיוס המילואים . לכן , ברגע שגולדה קיבלה את המסר שלפיו באותו היום יש מלחמה , היו בפניה שתי אופציות : להיכנע לדרישותהנסיגה שלסאדאת אולהפעיל אתחילהאווירשינחיתמכהמונעת . בהכירו את גולדה העקשנית , סאדאת ציפה לכך שהיא תפעיל את חיל האוויר . מה שלא הבינו עד היום במודיעין שלנו , הוא שסאדאת הזמין את ישראל להיות היוזמת ו ” להפתיע ” את מצרים עם מכת - מנע . הגנרל גמסי כותב בספרו “ מלחמת אוקטובר ” כי באותו הבוקר כל מערכת הנ ”מ המצרית הייתה בכוננות - על וחיכתה לחיל האוויר הישראלי . חיל זה התרסק על חומת הטילים המצרית ואיבד רבע ממטוסיו בשלושת הימים הראשונים של המלחמה - והצבא המצרי חצה את התעלה וכבש את הגדה המזרחית . אילו חיל - האוויר היה מפעיל מכת - מנע , התוצאה היתה שגם אכלנו את הדגים המסריחים וגם גורשנו מן התעלה . כל צמרת צה ” ל , במיוחד מפקד חיל האוויר , רצו להפעיל מכה מקדימה – אבל גולדה לא הסכימה . תרגיל ההונאה של סאדאת כשל , כי גולדה לא נפלה בפח . אבל את ההישג המלחמתי שרצה בו - הוא השיג כל פעילות ההונאה המצרית כוונה להצלחת תרגיל ההונאה במפגש של צבי זמיר עם אשרף מרואן . תרגיל מודיעיני אסטרטגי מבריק , שנועד להשפיל את ישראל ולהכותה שוק על ירך . למזלנו תרגיל ההונאה של סאדאת כשל , כי גולדה לא נפלה בפח . אבל את ההישג המלחמתי שרצה בו - הוא השיג . נשוב אל החוק המלחמתי החשוב של הג ’ יהאד – הדעווה . חוק זה קובע שעל מפקד הכוח המוסלמי מוטלת חובה : לשלוח שליח למקבילו בצד הנגדי , ולהציע לו להצטרף אליו לדת האסלאם . החוק נסמך על פסוק בקוראן האומר : “ איננו מענישים בטרם נשלח שליח [ להזהיר ] ” (وما كنا معذيبين حتى نبعث رسولا) פרק , 17 פסוק . 15 באסלאם הקדום המפקד המוסלמי המתין לתשובה שלושה ימים . אם התשובה הייתה חיובית , המלחמה נמנעה . אם לאו - המלחמה פרצה . סאדאת זימן את זמיר ללונדון כדי להושיבו על כסאו של ראש המודיעין הגרמני האדמירל ווילהלם קנאריס . מרגע שפרצה מלחמת העולם השנייה , האדמירל קנאריס שמר על קשר רציף עם המודיעין הבריטי , באמצעות הוותיקן . וקרה פעם אחת , שצ ’ רצ ’ יל רצה להעביר מסר בהול להיטלר . המסר נחת על שולחנו של היטלר כעבור חצי שעה . השליח היה כמובן ראש המודיעין הצבאי האדמירל קנאריס . סאדאת ביקש להפעיל את התרגיל הזה עם גולדה מאיר . לכן סאדאת זימן את זמיר ללונדון . לפי תכנונו של סאדאת , זמיר היה אמור להעביר מיידית לגולדה את האולטימטום : כניעה או מלחמה ! בהיות ראש המוסד , כפוף ישירות לראש הממשלה , מתוקף מעמדו הוא רשאי לטלפן לגולדה באשמורת הבוקר של יום כיפור , ולדווח לה על האולטימטום . אבל זמיר לא התקשר אליה מלונדון לדווח על המלחמה “ שתפרוץ היום ” – דבר שהיה חייב לעשות כדי להרוויח זמן יקר . להערכתי , שתי סיבות לכך . הראשונה , הוא בכלל לא הבין שקיבל אולטימטום , שהרי אשרף מרואן הוא איש שלו . השניה , הוא נמנע מכך כי גולדה מאיר הטילה פעמיים ספק במהימנותו של מרואן – וזמיר הרגיע אותה כי הכול בסדר . אשרף מרואן נרצח ככל הנראה על ידי המודיעין המצרי – לא בגלל שישראל חשפה כי ריגל למענה . הוא נרצח מפני שהוא הודיע ברבים שהוא כותב את זיכרונותיו . פרסום זיכרונות מרואן בלונדון , ללא צנזורה מצרית , זו קטסטרופה מבחינת מצרים . כדי להרחיק מעל מצרים כל חשד ברצח , הנשיא מובארק ערך לו הלוויה ממלכתית , כמצוות הפתגם המצרי “ רצח את ההרוג והשתתף בהלוויתו ” (يقتل القتيل ويمشي في جنازته) . מוסא צברי , הביוגרף של סאדאת , כתב בספרו כי למען הצלחת המלחמה , סאדאת תעתע במנהיגים ברחבי העולם . אם מרואן היה מפרט את הנושא הזה – זה היה מביך קשה מאוד את מצרים . לסיכום , השגיאה הקרדינלית של ראש המוסד הייתה בעצם פגישותיו עם מרואן , וגרוע יותר - להתיידד עמו . במעשה זה הוא איבד את מבט - העל של ראש הפירמידה , המאפשר לו להסתכל על ההתרחשויות בשוויון נפש ולקבל החלטות ראויות בקור - רוח .
|
|