|
|
עמוד:
טהור . מנור החל את דרכו כעולה חדש , שהגיע לישראל אך ארבע שנים קודם למינויו לראש שב " כ . מנור מתואר בספר כמי שניחן בקסם אישי רב , בעל השכלה רחבה , ספורטאי מצטיין , איש אשכולות , שלט בשפות , בעל נימוסים ותרבות אירופאית , שהקפיד על לבושו והופעתו החיצונית . שפיגל מתאר את צמיחתו של מנור יד ביד עם צמיחת השב " כ . בראייה לאחור , אפשר ליחס לתקופת כהונתו של מנור חמישה מאפיינים החולשים עד היום על פועלו . המאפיין הראשון נוגע לעלייה ההמונית לישראל לאחר תקומתה . שערי הגוש המזרחי נפתחו לעליית יהודים המונית . מודיעין הגוש המזרחי , ובעיקר של ברית המועצות דאז , " השתיל " בקרב העולים סוכני מודיעין שגויסו טרם מתן הרשאה לעלייתם לישראל . האתגר של מנור כראש מחלקת מזרח אירופה , שבו עמד בהצלחה אדירה , היה תחקור אותם עולים בניסיון לסנן ולאתר סוכני מודיעין שהושתלו בקרבם . מטעמים מובנים , מלאכת התחקור הייתה עדינה ורגישה ביותר : מצד אחד היה עליו להיזהר שלא לבלום את גלי העלייה על ידי " חשיפת סוכנים " ; מצד שני היה צורך לפקח על פעילותם . אך בזה לא היה העיקר . ההיקף האדיר של " מגויסי המודיעין " לשירותי מודיעין מזרח אירופאים הפך את מנור ל " אבי תורת הסוכנים הכפולים " . בשב " כ הוחלט , ובצדק , למצות את חשיפת " הסוכנים " שהושתלו , מרביתם התוודו עם הגעתם לישראל , ולהכפילם . מנור ייסד , פיתח וקומם את תורת ההכפלה של סוכני מודיעין מזרח אירופאים , כשבחר לא להעמידם לדין אלא להשיג את היתרונות המודיעיניים שבהפעלה כפולה . עם זאת , מנור עמד על מיצוי מלוא חומרת הדין עם סוכנים זרים שהופעלו בישראל ועם יהודים , שבגידתם הייתה חמורה . על בסיס יסודות שהניח מנור בהפעלת סוכנים כפולים הוא הביא , גם ערב מלחמת ששת הימים , את השב " כ לשליטה כמעט מוחלטת - עד כדי שיתוק מערך האיסוף היומינטי האינטנסיבי של הגוש המזרחי . לזכותו יש לזקוף את חוסר יכולת של מערך האיסוף המזרחי ושל מערך האיסוף הערבי לאתר את הכוונות האמיתיות של צה " ל ( ושל הבריטים והצרפתים ) במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים . בשתי מערכות צבאיות אלה בוצעו תוכניות הונאה מוצלחות , מבלי שנחשפו . כישלון איסוף יומינט בישראל בתחילת שנות ה 70 - הביא את המודיעין הסובייטי לשידוד מערכות ולשינוי גישה איסופי - אסטרטגי . המודיעין הסובייטי צמצם את זירת היומינט והגדיל האיסוף באמצעות ויזינט וסיגינט . המאפיין השני לכהונתו של מנור הוא הנחת היסודות לשיתוף פעולה עם שירותי המודיעין המערביים , בראשם האמריקאיים . זאת על בסיס החומר שהתקבל מתחקור העולים ממזרח אירופה . מנור היה אחראי על תחקור העולים ( המכונה בספר מבצע " בלזם " , אך החומר המודיעיני הופץ תחת הכינוי " צניחה " ) . התחקור נועד במקור רק לסינון , אך הביא מידע רב ערך על מערכות ביטחון במזרח אירופה . באותה עת לקהילת המודיעין בישראל לא היה עניין בחומר זה , אך ערכו היה אדיר לשירותי המודיעין המערביים , ובראשם ה . - איש המוסד ראובן שילוח הבין זאת היטב , והציעו חינם אין כסף ל . - ראש סיכול הריגול של CIA באותה תקופה , ג ' יימס אנגלטון , חשש בצדק מתוכנית אב של המודיעין הסובייטי להונות את שירותי המודיעין המערביים . שילוח הביא לשיתוף פעולה מודיעיני אסטרטגי עם , CIA ובראש מבצע זה מינה את מנור . מינוי מנור הצריך אישור מראש הממשלה דוד בן גוריון , בשל התנגדותו של איסר הראל . מנור , שנחשד בתחילה על ידי אנגלטון כסוכן מודיעין סובייטי , יצר עמו קשר אמיץ והעביר מידע שהתקבל מתחקור העולים החדשים , שהיה נטול חשש להיותו הונאתי . מידע זה אפשר פעילות חשאית של ה . - מהר מאוד הורחב השת " פ גם לבריטניה ולגרמניה , וכך הונחו היסודות לשיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לגוש המערבי . מהר מאוד נרקמו יחסים חבריים והדוקים בין שני האינטלקטואלים מנור ואנגלטון . בכישרונו הרב מנור לא רק הפריך חשד כי הוא סוכן סובייטי , אלא אף הפך לאבי הקשרים המודיעיניים עם ארה " ב . מכאן קצרה הדרך למאפיין השלישי של כהונת מנור - מבצעי מודיעין משותפים עם ה . - שפיגל מתאר בספרו הצבת קציני איסוף בנציגויות שונות במזרח אירופה . לבקשת אנגלטון ובמימון CIA הציבה ישראל " קציני איסוף " ישראלים בנציגויות בוורשה , בפראג , בסופיה , בבלגרד , בבוקרשט ובבודפסט . אלה שימשו " סוכנים מדובבים " של המקומיים , שהיו רשאים להיות בקשר עם נציגי ישראל . סוכנים אלה גויסו אישית על ידי מנור , שלטו לחלוטין בשפה המדוברת במדינה שבה הוצבו , בתרבותה ובמנהגיה . הם לא היו אנשי שב " כ . אחד מהסוכנים אלה , יעקב ברמור ( רוזנברג ) מוורשה , הואשקיבלמויקטור גרייבסקי ( שפילמן ) והעביר למנור את מה שנודע לימים כנאום חרושצ ' וב - מבלי להבין כלל את חשיבות החומר שהעביר . מידע זה זיכה את המודיעין הישראלי לתהילת עולם . אנגלטון דיווח אז : " החומר הגיע אליהם כפצצה ממש ומנע ... עשיית משגה חמור " . המעקב אחר שירותי המודיעין הערביים לא היה בראש מעייניו של הספר האזרח כ ' , מתאר את חובות השתיקה והסודיות של קצין מודיעין מחד גיסא , אל מול חיי משפחה אישיים , המחייבים שיתוף ותמיכה , מאידך גיסא . גילון קולע ומתאר זאת כחיים " ביקומים מקבילים " .
|
|