לעמוד מול קוצר הראות של הקברניט

עמוד:

במזימה בריטית לסכסך בינו ובין היטלר . בחלק מההתרעות , כמו זו של ריכארד זורגה , סוכן בכיר של ה נ . ק . וו . ד ( ארגון ריגול הפנים הסובייטי ) ביפן , הוא מורה לזמן את האחראי ולהעניש אותו בגלל הדיווח על " הפרובוקציה " . טרפר עמד בראש רשת ריגול מסועפת במערב אירופה של שירות הריגול הצבאי של ברה " מ ) . ( GRU הוא קיבל מידע אמין ביותר על המלחמה המתקרבת והגיע בבהילות ב 21 - ביוני , 1941 פחות מ 24 - שעות משעת השין , לעיירת הקיט הצרפתית וישי , בירתה של מדינת הבובות שהקימו הנאצים לאחר כיבוש צרפת , שנה קודם לכן . טרפר עשה דרכו לבניין הנציגות הסובייטית ואף שהייתה זו שבת , הוא התעקש לפגוש מיד את גנרל סוסלופרוב , נציג GRU המקומי . כשדיווח לו על המלחמה הקרבה , הגנרל פרץ בצחוק . הוא הסביר ל " אוטו " כי מדובר בתרמית בריטית , אך טרפר עמד על שלו ורב עם הנספח הצבאי חרף דרגתו - ואף שלשניהם ברור לגמרי שהבוס במוסקבה לא יאהב לשמוע את החדשות . עצם העברתן אליו , ועוד בשבת , עלולה לסכן את השליחים שהביאו את הבשורה . עקשנותו של טרפר ניצחה . סוסלפרוב שידר למוסקבה שדר דחוף באותו הערב לממונה עליו , ראש ה GRU - גנרל גוליקוב והתריע על ההתקפה . השדר התקבל אצל גוליקוב שהעביר אותו ל " ווז ' ד " - לסטאלין . גוליקוב עצמו , כמו רוב רובם של אנשי המודיעין הסובייטיים , למד מזמן ליישר קו עם שמש העמים . חרף המידע המגוון שזרם אליו מסוכניו בנוגע לכוונה הגרמנית , ברה " מ לא הייתה מוכנה למלחמה . הסובייטים ביטלו את המידע כלא אמין וכתעמולה בריטית ואמריקאית . גוליקוב הורה כי יש להתייחס לידיעות על מלחמה קרבה עם גרמניה כזיוף . בנוסף הוא הוסיף בשולי ידיעות מטרפר כי הוא " מקור בריטי " , ולגבי זורגה שהוא סוכן כפול . הפעם , משום מה , בחר גוליקוב להעביר את הידיעה לסטאלין - ועוד ביום חופשה . סטאלין אמר כי הוא מתפלא על " אוטו " , שבדרך כלל שולח מידע חומר חשוב המעיד על שיקול פוליטי טוב . פה כשל ולא גילה מיד שמדובר במלאכה גסה של פרובוקציה בריטית . שש שעות לאחר מכן התחילה ההתקפה הגדולה , שעליה ישלמו בחייהם יותר מ 20 - מיליון תושבי ברה " מ . אזהרתו של טרפר העקשן ואמיץ הלב הייתה יכולה , ברמה מסוימת , לשנות את פני ההיסטוריה . הגנרל שכמעט אושפז בכפייה שלוש וחצי שנים לאחר מכן חזר על עצמו מצב דומה בצבאה של גרמניה . בחורף 1944 היה די ברור לכל מי שעיניו בראשו כי גורל המלחמה נחרץ . צבאות ארה " ב ומדינות המערב התקדמו ממערב , דרך בלגיה והולנד אל גבולות גרמניה , ואילו הצבא האדום התכונן למתקפה האחרונה שלו , שנועדה להוביל אותו מפרוסיה המזרחית אל לב גרמניה . היטלר הימר את ההימור האחרון שלו . הוא אסף את שארית כוחותיו ושלח אותם למתקפת נגד בהרי הארדנים . זו יצאה לדרכה ב 16 - בדצמבר , בעיצומו של חורף קשה ומושלג עמוק מתחת לאפס . המתקפה , שנשאה את שם הקוד " משמר הריין " , הצליחה בשלביה הראשונים . אולם , לאחר קרב ארוך על העיירה בסטון , שכונתה " הבליטה " , הורה הפיהרר בחוסר ברירה על נסיגה בתחילת ינואר . עוד קודם להוראת הנסיגה הגיע ראש המטה הכללי של צבא היבשה , הגנרל   היינץ גודריאן , למטהו של היטלר . הוא דרש להפסיק את   הקרב על הבליטה . לטענתו הייתה המתקפה גורמת לאבידות כבדות , בעוד שהכוחות המשתתפים בה דרושים להצלת הכוחות שלחמו בפולין , שעמדו בפני תבוסה . הגנרל דרש כי הכוחות במערב יופנו מזרחה לחזית הפולנית . היטלר סירב . לחיזוק דרישתו הראה הגנרל להיטלר תזכיר המפרט את מאזן הכוחות הקריטי בחזית פולין . דרישותיו נענו חלקית בלבד , והוא קיבל תגבורת קלה . גודריאן חזר לחזית המזרחית ונוכח כי אין כל שיפור במצב הנואש . בראשית ינואר 1945 הוא החליט לעשות ניסיון אחרון לפנות להיטלר . הוא הציג בפניו ב 8 - בינואר תזכיר שערך הגנרל גהלן , ראש המודיעין של צבאות המזרח ב " אבווהר " , שירות הריגול הגרמני , המפרט את סדרי הגודל של הכוחות הרוסיים . מסקנת הדו " ח הייתה : " לנוכח עוצמת הכוחות הסובייטים בחזית המזרח , אין עוד כל דרך להחזיק בעמדות של קבוצת הארמיות במרכז ומומלץ לסגת מכל מזרח פרוסיה " . למקרא הדו " ח הכריז היטלר שהם " אידיוטים לגמרי " וכי כל הנאמר בו " שקר גמור " , בצל תרמית של האויב . היטלר פקד להעביר את גהלן , שכתב את הערכת המצב , לבית מחסה ללוקים בנפשם . בין השניים פרץ ויכוח אלים בו נאלצו גנרלים שנכחו במקום להפריד פיזית בין השניים . גודריאן הטיח בהיטלר כי אם יורה על אשפוזו של גהלן בבית מחסה עליו יהיה לאשפז גם אותו עצמו . לפיכך החליט היטלר לבסוף לבטל את הפקודה הזאת . לאחר הדו " ח סירב היטלר להיפגש עם גהלן , ולמעט פגישה אחת נוספת ב 26 - בפברואר לא נפגשו השניים עד תום המלחמה . פחות מחודש לאחר מכן החלה ההתקפה הסופית של הצבא האדום , שהתגלגלה עד ברלין והביאה לסיום המלחמה . גהלן , לא נשלח לבית מחסה לחולי נפש ובמקום זאת הציע לשוביו האמריקאים להקים עבורם ארגון מודיעין בעזרת רשת הסוכנים שלו בברה " מ , וכך קרה . איש המודיעין היה האב המייסד של " ארגון גהלן " , שיהפוך לימים לשירות הריגול המערב גרמני . איש לא צעק שהמלך הוא עירום המתח בין היכולת לעמוד על דעה מקצועית שאינה מקובלת על הדרג הממונה לא שמורה רק לקציני מודיעין בכירים הניצבים מול " פרעה " מקומי . לעתים נדרש אומץ לב לחלוק על הדרג הפיקודי בתוך שירות המודיעין עצמו . אחת ההאשמות המרכזיות בכישלון ההתרעה של מלחמת יום הכיפורים נבעה מחוסר היכולת של אנשי אמ " ן לחלוק על דעתו של ראש אמ " ן , האלוף אלי זעירא , שדיכא ביד ברזל כל דעה השונה מזו שהוא האמין בה . זעירא קבע ב 5 - באוקטובר , 1973 רק 24 שעות לפני פרוץ המלחמה , כי " הסבירות כי המצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה " . ועדת החקירה שקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים הורתה במסקנותיה להדיח אותו וכמה מפיקודיו הבכירים מתפקידיהם . הוועדה ששמעה את עדויות זעירא וקציניו הגיעה למסקנה : " הוא אימץ לעצמו את ' הקונספציה' שבנוקשותה המיתה את הפתיחות הדרושה והנכונות להתמודד תמיד מחדש עם המידע שזרם אל אמ " ן , והוא אף תרם לחיזוקה . בלטה אצלו מגמה לפסקנות של מפקד שנבעה מביטחון עצמי רב ומנכונות לשים את לאופולד טרפר . עקשנותו ניצחה והמסר הועבר לסטאלין

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר