|
|
עמוד:7
השני הוא הדגשה של מחויבות המדינה כלפי הילד וצמצום התפיסה בדבר האוטונומיה ההורית , שבעבר הגבילה את התערבות המדינתית בתא המשפחתי . כעת , בעקבות ההכרה בזכויות העצמאיות של הילד , המדינה נדרשת לפעול למימושן גם במחיר כרסום מסוים במעמד ההורים . בלב האמנה שורה של זכויות מהותיות : החל בזכות לשוויון ; עבור בזכות להתפתחות תקינה בהיבטים הפיזי , הנפשי , הרוחני , המוסרי והחברתי ; וכלה בזכות ההשתתפות של הילד בקבלת החלטות המשפיעות על עתידו . בצד זכויות היסוד המעוגנות באמנה ניתן משקל מכריע גם לעיקרון הקלסי של טובת הילד , מתוך שאיפה לאזן בין " טובתו" ל " זכויותיו " וליצור הרמוניה בין עקרונות אלה . אף שלא נקלטה כדין מחייב במשפט הישראלי , החלה המדינה מאז אשרורה של האמנה בהליכים שונים לאימוץ והטמעה של עקרונותיה במשפט הנוהג . כך , בכנסת הוקמה ועדה ייעודית העוסקת בזכויות הילד ופועלת במרץ לקידום מדיניות והצעות חוק רלוונטיות . אגד ההמלצות של הוועדה לבחינת והמשפט הישראלי 101 ( תמר מורג עורכת , 2010 ) ( להלן : מורג , " עידן חדש " ); יחיאל קפלן " זכויות הילד בפסיקה בישראל : ראשית המעבר מפטרנליזם לאוטונומיה" המשפט ז (; 2002 ) 303 רונה שוז " זכות הילד להשתתפות : בין תיאוריה לבין הלכה למעשה בבתי המשפט לענייני משפחה " משפחה במשפט ב (; 2009 ) 207 ע " א 2266 / 93 פלוני נ ' פלוני , פ " ד מט ( (; 1995 ) 221 ( 1 דנ " א 7015 / 94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית , פ " ד נ ( . ( 1995 ) 48 ( 1 4 לדיון ברקע לחקיקת האמנה ובתהליכי גיבושה ראו UGEENE ERHELLENV , ONVENTIONC ON THE IGHTSR OF THE HILDC : ACKGROUNDB , OTIVATIONM , TRATEGIESS , AINM HEMEST 72 ( Eugeen Verhellen & Garant publishers , 1994 ;) HILIPP E . EERMANV , HET IGHTSR OF THE HILDC AND THE HANGINGC MAGEI OF HILHOODC 181 – 208 ( Martinus Nijhoff Publishers , 1992 ) 5 רוטלוי , לעיל ה " ש , 3 בעמ ' . 70 6 ס ' 2 לאמנה , לעיל ה " ש . 2 7 מורג , " עשרים שנה אחרי " , לעיל ה " ש , 3 בעמ ' . 43 8 ס ' 12 לאמנה , לעיל ה " ש . 2 9 מורג , " עשרים שנה אחרי " , לעיל ה " ש , 3 בעמ ' . 55 10 ראו למשל ע " פ 9937 / 01 חורב נ ' מדינת ישראל , פ " ד נח ( , 738 ( 6 פס ' 9 לפסק הדין של השופט לוי ( . ( 2004
|
|