|
|
עמוד:6
ב . על אודות חוק הילדים בשנת 1991 אשררה מדינת ישראל את האמנה הבין – לאומית בדבר זכויות הילד . האמנה מתמקדת בשני תחומים עיקריים . הראשון הוא עיגון ההכרה במעמד הילד כאדם אוטונומי , הזכאי להשפיע על עיצוב עתידו ונהנה מזכויות אדם מלאות , בכפוף להתאמות המתחייבות ממגבלותיו ומצרכיו הייחודיים . התחום 1 נייר זה מצטרף , לעמדתנו , לספרות חדשה הטוענת בזכות הגברת החובות המנהגיות והמשפטיות בתחום ההערכה של השפעות החקיקה בכנסת ישראל . להצעה לפורמליזציה ואינטגרציה של ניתוח השפעות החקיקה על זכויות האדם ראו יניב רוזנאי " חוק היסוד בדבר זכויות האדם והליך החקיקה — נאה דורש נאה מקיים ? " משפט ועסקים יד 199 ( תשע " ב ) . להצעה לאימוץ " משטר הנכחה פרלמנטרי " , שלפיו יתלוו להצעות החוק הממשלתיות והפרטיות הערכות בדבר השפעותיהן החלוקתיות כעניין שבחובה , ראו דוד גליקסברג " על משטר הנכחה נורמטיבי של הצדק החלוקתי" משפטים מג 961 ( תשע " ג ) ( להלן : גליקסברג ) . 2 אמנה בדבר זכויות הילד , כ " א 221 , 31 ( נפתחה לחתימה ב – 1989 ) ( אושררה ונכנסה לתוקף ב – 1991 ) ( להלן : האמנה ) . 3 זאת בניגוד לתפיסה הקלסית , שהבליטה עקרונות פטרנליסטיים של הגנה על טובת הילד . ראו תמר מורג " עשרים שנה אחרי : תפיסת זכויות הילד על פי האמנה בדבר זכויות הילד " זכויות הילד והמשפט הישראלי 15 ( תמר מורג עורכת , 2010 ) ( להלן : מורג , " עשרים שנה אחרי " ); סביונה רוטלוי " אחריות המדינה בקידום זכויות ילדים" זכויות הילד והמשפט הישראלי 63 ( תמר מורג עורכת , (; 2010 תמר מורג " האומנם עידן חדש ? פסיקת בתי המשפט בישראל והאמנה בדבר זכויות הילד " זכויות הילד בהליכי חקיקה עתידיים . בהקשר זה נבחן את האפשרות לייחס לחוק מעמד " מעין חוקתי " הנהנה מעליונות נורמטיבית . נוסף על הממד החוקתי נבקש לטעון כי מדובר בחוק מסגרת שמעמדו גבוה מזה של חקיקה " רגילה " . לסיום נציג חלופות אחדות למנגנוני יישום ופיקוח של הוראות החוק , שבאמצעותם יתאפשר להבטיח כי יופקדו בידי המחוקקים הכלים המקצועיים הדרושים לניתוח הולם של ההשפעות על זכויות הילד וכי בד בבד תיאכף ההוראה בדבר ציון השפעות — בתוך הכנסת פנימה , ובמקרים החריגים המתאימים — גם באמצעות בית המשפט .
|
|