|
|
עמוד:453
מסורות חז " ל ומסורות מימי בית שני מ נ ח ם ק י ס ט ר לכאורה ספרות חז " ל לבדד תשכון : אין לנו חיבורים יהודיים מקבילים בני תקופתה , ולא סוגה ספרותית דומה לזו של חיבורי ההלכה והאגדה המרכיבים אותה . הקבצים הקדומים ביותר של ספרות חז " ל , כלומר קובצי ספרות התנאים , נערכו במאה השלישית לסה " נ . מסורות רבות מוכרות לנו ממקורות מאוחרים יותר בספרות חז " ל : התלמודים , מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלסיים ומדרשי האגדה המאוחרים יותר , לפחות עד תחילת ימי הביניים . יצוין כי רוב החכמים ששמותיהם נזכרים בספרות התלמודית חיו מסוף המאה הראשונה לסה "נ ועד למאה הרביעית החמישית . ואולם על אף התחושה שספרות חז " ל מבודדת הן באופייה הספרותי הן בזמנה , אפשר להצביע על קשרים רבים בין מסורות בספרות חז " ל למסורות הבאות בחיבורים מימי בית שני , בהם כאלו שלא יצאו מן החוגים שהיהדות התלמודית צמחה מהם . גם ההנחות הפרשניות וגם הפירושים עצמם קרובים לא פעם לאלו המוכרים לנו ממדרשי חז " ל . אמנם בדרך כלל הפרשנות וההנחות הפרשניות של ספרות בית שני אינן * הפרק הזה מבוסס על ספר שלי , שאני מקווה למסור לדפוס בקרוב , העוסק בעניין זה וכן בהיבטים נוספים . בספרי אני דן בהרחבה בטקסטים שנדונו כאן ובטקסטים אחרים . 1 קובצי הלכה קצרים נמצאו בקומראן , אבל הם רחוקים למדי מקובצי ההלכה התנאיים . 2 מסורות מסוימות מוכרות ממקורות אחרים : כתבי אבות הכנסייה , פיוטים קדומים , ובהם אנו פוגשים לעתים אגדות בלתי מוכרות , או אגדות המוכרות רק ממקורות מאוחרים . גם ציורים יהודיים ( ונוצריים ) מן העת העתיקה - כגון בבית הכנסת של דורא אורופוס - מעידים לעתים על קדמותה של אגדה ; ראו למשל ש ' ליברמן , מדרשי תימן , מהדורה שנייה , ירושלים תש " ל , עמ ' , 11 והפנייתו של ליברמן שם ( עמ ' 41 ) לדברים רבה , מהדורת ליברמן , ירושלים תשל " ד , עמ ' ; 132 ראו איור בעמוד . 463 3 בספרות בית שני נכללים : תרגום השבעים , החיבורים השונים והמגוונים המכונים במחקר ' הספרים החיצוניים ' , מגילות קומראן וכתבי פילון האלכנסדרוני ויוספוס . 4 חוקרים רבים ( חוקרי הספרות החיצונית ותרגום השבעים וחוקרי ספרות חז " ל ) הצביעו על קשרים אלו מאז תחילתה של חכמת ישראל ועד ימינו . בקדמותן של מסורות רבות ישתכנע כל המעיין במראי המקומות ובהערות שבספרו המונומנטלי של ל ' גינצבורג , אגדות היהודים , רמת גן תשכ " ו ( תרגום של (; L . Ginzberg , Legends of the Jews , V – VI , Philadelphia 1925 על אף הזמן הרב שעבר מאז הופעתו של ספר זה , לא נס לחו עד היום . בין הדיונים האחרים מן המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים אפשר להזכיר , למשל , את : Z . Frankel , Ü ber den Ein fl uss der pal ä stinischen Exegese auf die alexandrinische Hermeneutik , Leipzig 1851 ( על תרגום השבעים ); גייגר , המקרא ותרגומיו ( על נוסח המקרא ותרגומי המקרא ; ראו להלן הערה (; 9 אלבק ( להלן הערה , 11 על ספר היובלים ); P . Billerbeck , Kommentar zum Neuen Testament aus Talmud und Midrasch ,
|
|