|
|
עמוד:ז
עם הספר הספר המונח בזה מבקש לפתוח צוהר אל ספרות ההלכה , האגדה והפרשנות רחבת הידיים המכונה ספרות חז " ל ; המורשת העיקרית של העם היהודי אחרי המקרא , אשר עיצבה את אורחות החיים , האמונות והדעות של ישראל לדורות . הספר סוקר את החיבורים הנכללים בקורפוס רחב זה למן המשנה ועד למדרשי האגדה המאוחרים , וכן חיבורים המשיקים לו , כגון תרגומי המקרא , מגילת תענית וסדר עולם , תפילה והגדה של פסח . מגמת הספר להציג את ספרות חז " ל על רקע הספרויות הקרובות לה ועל רקע תקופתה . המאמרים מאירים הן את טיבם של חיבורים אלה והן את עולמות התוכן שלהם על שורשיהם הקדומים , הקשרם ההיסטורי , לשונם והשיח שלהם עם סביבתם התרבותית . ספרי מבוא בעלי מגמה דומה נכתבו עד כה בשפות זרות בהיקפים שונים וברמות שונות , ואנו שמחים להניח בפני הקורא העברי ספר שחסרונו הורגש עד מאוד בדורות האחרונים . אוסף זה של מבואות ומחקרים הוא חוליה נוספת בסדרה שיזם פרופ ' דוד רוזנטל , בשנים ששימש ראש המכון לחקר ארץ ישראל וישובה של יד יצחק בן צבי , ובמסגרתה כבר ראו אור הכרכים ' ספרות המקרא : מבואות ומחקרים ' ו ' מגילות קומראן : מבואות ומחקרים ' . סדרה זו מוקדשת לספרות הקדומה של ארץ ישראל , ולפיכך עוסק גם הקובץ שלפנינו בספרות חז "ל שהורתה ולידתה בארץ ישראל . התלמוד הבבלי נידון בספר רק בתפקידו כמוסר וכמעבד מסורות של ארץ ישראל . הספר מבקש להציג בפני הקוראים את הספרות עצמה ואת הרקע שלה , בצד מסקנותיו העדכניות של המחקר , ובמובן זה הוא מתאים הן לקורא המשכיל שאינו בקי בספרות חז "ל גופה והן ללומד המיומן המבקש להתוודע אל מחקרה של ספרות זו . יצירתם של חכמי התקופה , התנאים והאמוראים , אינה קלה לתיאור , לסיכום ולהכללה , כשם שאינה קלה ללימוד . ספרות זו מכילה חיבורים רבים שנתהוו ונערכו לאורך מאות שנים . היצירות הן קולקטיביות , פרי יצירה של מאות חכמים , תנאים ואמוראים , בני דורות שונים ורבים , ובצדם רובד אנונימי שזמנו ומחבריו אינם ידועים . החיבורים כוללים – לעתים בתוך יצירה אחת – סוגות נבדלות של הלכה , אגדה ופרשנות . אף סוגות אלה נחלקות למופעים מגוונים כגון הלכה צמודת מקרא בצד הלכה מופשטת , סגנון אפודיקטי בצד סגנון קזואיסטי , מעשי חכמים בצד הרחבות של הסיפור המקראי , מדרש פרשני ומדרש דרשני , היגדים אנונימיים בצד מימרות של חכמים נקובי שם , קביעות חתוכות בצד דיאלקטיקה ומחלוקת . מלבד אופיו המרובד של התוכן עצמו , ניכר גם פער זמנים בין שכבות אלה לבין העריכה או העריכות אשר שיוו לו את דמותו . לפיכך לא קל לזהות את זמנו , מגמתו ואופן התפתחותו של החומר בכל אחד מהחיבורים .
|
|