|
|
עמוד:9
הארגוני שהתרחש במשרד החינוך עם הקמת המחוז החרדי אפשר התגייסות מערכתית לקידום רפורמת החינוך הממלכתי - חרדי . רוב עובדי המחוז החרדי הם חרדים בעצמם . מערכות היחסים בין בתי הספר למפקחים החרדים היו אחד הגורמים שהניעו את ההצטרפות לזרם החינוך הממלכתי - חרדי . בתי הספר נתנו אמון במפקחים , ואלו מצידם גילו רגישות רבה והבנה לצרכים הייחודיים של המגזר החרדי שבו הם פועלים . בחלק מהמקרים נפגשו המפקחים גם עם רבני קהילות וקבוצות של הורים . מאחר שזרם החינוך הממלכתי - חרדי עדיין קטן ומפוזר ברחבי הארץ , עבודתם של המפקחים האחראים עליו כוללת פיקוח גם על מוסדות חרדיים מוכרים שאינם רשמיים ועל מוסדות פטור . מצב זה מקשה על חלק מהמפקחים להקדיש את מלוא תשומת הלב לבתי הספר המשתייכים לזרם הממלכתי - חרדי , וקשה לצפות שהם יתמקצעו בתפקידם . בשנת ההקמה של זרם החינוך הממלכתי - חרדי ( תשע " ד ) הגמיש משרד החינוך עד מאוד את הקריטריונים להצטרפות מוסד חינוך חרדי לזרם החדש . בשנים הבאות לקיומו של הזרם הוקשחו הקריטריונים וצומצמה האפשרות של מוסדות חינוך חרדיים רבים לצאת מהממסד החרדי המסורתי ולהצטרף לזרם הממלכתי-חרדי . משרד החינוך גילה גמישות כלפי המוסדות החרדיים שהצטרפו בכל הנוגע לשינויים ארגוניים ולשינויים במטרות החינוכיות . ההבטחות של משרד החינוך כללו , בין היתר , גמישות בקביעת תקנון בית ספרי , הוראה מוגברת של לימודי קודש ובחירת מורים ומנהלים על פי רוח המוסד . ברוב המקרים שנבדקו במחקר , הרשויות המקומיות לא התגייסו למהלך ולא הפנימו את השינוי שעברו מוסדות חינוך חרדיים שהצטרפו לזרם החינוך הממלכתי - חרדי , כמו גם את האחריות המוטלת עליהן להצלחת המהלך . בכמה מקרים התנגדה הרשות המקומית להצטרפות של מוסד חינוך חרדי לזרם הממלכתי - חרדי , ובכך הכשילה את המהלך . במקרים אחרים הרשות אומנם חתמה על הסכם ההצטרפות , אך סירבה למלא את ההתחייבויות שלה כלפי בתי הספר . היה גם מקרה שבו הרשות המקומית תפקדה באופן לקוי מסיבות מבניות וארגוניות פנימיות , ולכן לא הצליחה לעמוד בהתחייבויות שלה כלפי בית הספר שהצטרף לזרם הממלכתי - חרדי .
|
|