פרק א המשפט, הדיבור (אלג'מלה, אלכלאם)

עמוד:2

. 3 אלג ' מלה היא אפוא חיבורם של שני מושגים לפחות , המהווה יחידה העומדת בעצמה . וכיוון שכל חלק מחלקי הדיבור ( כגון השם , הפועל ) מציין מושג ( כגון העצם , המקרה ) , מיין ר ' יונה את צורות היסוד של אלג ' מלה לפי חלקי הדיבור המעמידים אותה . וזהו המיון שמיין ר ' יונה את צורות היסוד של חיבור הדיבור והרכבתו ( תאליף אלכלאם ותרתיבה ; = 2 , 23 לג , . ( 22 — 21 הדוגמה . 1 ראובן אביך . 2 ראובן ברח . 3 חמק . 4 ראובן בבית . 5 ראובן לא יצא חלקי הדיבור שם , שם שם , פועל פועל , כינוי נסתר שם , מילת טעם , שם שם , מילת טעם , פועל המהות שבהיגיון עצם , עצם עצם , מקרה מקרה , עצם עצם , קשר , עצם עצם , קשר , מקרה מראה מקום ( לג , 22 ) ( לג , 23 ) ( לד , 19 ) ( לד , 3 ) ( לד , 6 ) מכאן שהמשפטים — מהם אי אפשר להם בלי מילת הטעם , כגון " ראובן בבית " ; מהם אינם צריכים למילת הטעם , אך אי אפשר להם בלי הפועל , כגון " ראובן ברח " ; מהם אינם צריכים לא לפועל ואף לא למילת הטעם , כגון " ראובן אביך " ( לד , . ( 10 — 8 כל משפט לעולם יכיל אפוא שם אחד לפחות . מצד יכולתם של חלקי הדיבור להעמיד משפט השם " יותר חזק " ( אקוי ; = 12 , 32 מג , 3 ) מן הפועל , ומילת הטעם חלשה משניהם . . 4 זהו דירוגם של חלקי הדיבור לפי תפקידם במשפט . ומה במשפט עולה השם על הפועל , אף בהיגיון ובגזירה כך : בהיגיון — משום שהעצם קודם למקרה ( לא , , ( 5 — 4 ובגזירה — משום שיש שמות של חמש אותיות , ואילו הפועל הוא בן ארבע אותיות לכל היותר ( מג , . ( 4 מילת הטעם מעלתה פחותה גם ממעלת השם וגם ממעלת הפועל הגיונית וצורנית כאחד : הגיונית — משום שמילות הטעם אינן לא עצמים ואף לא מקרים , אלא כלים וקשרים ( אדואת ורבאטאת ; = 1 , 23 לג , 21 ) בלבד ; צורנית — משום שאין מילות טעם אלא בשלוש אותיות לכל היותר ( מג , . ( 3 נמצא דירוג חלקי הדיבור מצד התחביר מכוון לדירוגם הן מצד ההיגיון ( לה , 14 — 7 ) והן מצד הגזירה ( מג , . ( 4 — 3 . 5 המשפטים שהבאתי למעלה ראוי שאעיר עליהם שלוש הערות : א . אמת , משפטים , 5 , 4 שברשימת המיון יש ביניהם דמיון , לפי ששניהם בנויים על פי הנוסחה ' שם + מילת טעם + שם או פועל ' . אבל אין דמיון זה יוצא מגדר דמיון חיצוני , שכן משפט " ) 4 ראובן בבית " ) הוא משפט מינימום , לפי שאין אתה יכול לומר " ראובן בית " . לא כן משפט " ) 5 ראובן לא יצא " ) , לפי שמותר לומר " ראובן . 3 [ בסעיף זה דן בקר , ריב " ג , עמ ' . 143 § 243 — 242 ]

האקדמיה ללשון העברית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר