|
|
עמוד:ט
מבוא תורת הלשון מבית מדרשו של ר ' יונה אבן ג ' נאח נידונה לא מעט בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים ושוב ביתר שאת בעשורים האחרונים , ואף שנוסחו פרקים אחדים ממנה , מחקרה לא תם ולא נשלם . לציון מיוחד ראוי מחקרו החשוב של פרופ ' דן בקר משנת תשנ " ט , " מקורות ערביים לדקדוקו של ר ' יונה אבן ג ' נאח " , שבו חשף את הספרים הממשיים בחכמת הלשון הערבית שאבן ג 'נאח השתמש בהם בעת שניסח את ספר הדקדוק שלו . כל מי שדן בחכמת הלשון של ריב " ג לפני בקר ידע שהוא כתב אותה בגדר התאוריה הדקדוקית של המדקדקים הערביים . ריב " ג עצמו העיר על כך לא אחת ואף ציין במפורש לסיבויה ( כתאב אללמע , עמ ' 261 [ הרקמה , עמ ' רעז ]) ובסתם ל "מדקדקי ערב " . גם טנא עמד על כך במקומות רבים בחיבור שלפנינו ומחוצה לו , אלא שקודמי בקר יכלו לומר זאת רק דרך הכללה , ולא הצביעו על החיבורים הממשיים שעמדו על שולחן עבודתו של ריב " ג ( ושל חכמי לשון עבריים אחרים ) , כי עד לפני כשני עשורים היו החיבורים הערביים הללו גנוזים בכתבי יד . בקר השווה את נוסחן של סוגיות רבות מתחומי הלשון השונים בספרו של ריב "ג ובמקורותיו הערביים וגילה ממצאים מפתיעים . ועם זה , גם לאחר ממצאים אלו ולאחר המחקר של שני הדורות האחרונים , לא נס לחם של ממצאי טנא , באשר הוא ממצה פרק שלם מתורת הלשון של ריב " ג , פרק התחביר , מתוך חיבורי ריב " ג עצמו , ולא בטל אפוא הצורך בפרסום מחקרו . טנא אינו רק מתאר את תורת הלשון של ריב " ג אלא גם מבקר אותה , לא ביקורת רטרוספקטיבית אלא אינטרוספקטיבית , על פי כלליה והגיונה של תורת לשון זו עצמה . טנא אף בוחן את מושגי התחביר של ריב " ג כפי שהם משתקפים מבעד למונחיו ולניתוחיו , לאור המושגים , המונחים והניתוחים הנוהגים בימינו . ההשוואה נועדה לא רק להעמיד את המעיין על דיוקם של המושגים והמונחים של ריב " ג אלא להציב גבול ברור בין דקדוק ימי הביניים לדקדוק ימינו ולמנוע עירוב מין בשאינו מינו , . 1 ראה למשל בגוף החיבור להלן , 83 , 77 , 74 , 53 , 45 , 31 , 30 , 26 , 6 §§ הערה 87 , 85 , 11 הערה 140 , 137 , 131 , 121 , 119 , 104 , 4 הערה 147 , 145 , 143 , 24 ועוד . . 2 ראה למשל 64 — 63 §§ הערה , 109 , 106 , 94 , 91 , 89 , 85 , 26 ההערות לסעיפים 144 , 113 — 112 ועוד .
|
|