הקדמת העורכים

עמוד:9

ל " קריאה לתוך חוק " . הנשיאה אף כתבה את שני פסקי הדין הראשונים שביטלו חוקים הפוגעים בשוויון ( והראשונים שביטלו חוקים הפוגעים בזכויות בלתי מנויות ) , וכן את פסק הדין הראשון שבו בוטל סעיף בחוק התקציב שתוכנו אינו סותר חוק יסוד , אלא את דרישת השוויון בחוק יסודות התקציב . הנשיאה ביניש כתבה גם את פסק הדין הראשון שבו בוטל חוק בשל פגיעה בזכות סוציאלית – הזכות לקיום בכבוד – וביססה את מעמדן של הזכויות החברתיות - כלכליות . יתרה מזאת , הנשיאה ביניש הובילה את המעבר משימוש בסמכות הביקורת החוקתית באופן המוגבל לביטולם של סעיפי חוק מעטים וזניחים יחסית ( כגון הוראות המעבר בחוק תיקי השקעות ביחס לחובת הבחינות של מנהלי השקעות או חלק מההוראות בעניין הפיצויים הניתנים למפונים במסגרת תכנית ההתנתקות ) , לביטול חוקים משמעותיים והחלטות חוקתיות בעלות השלכות מרחיקות לכת . הדוגמה הבולטת ביותר למעבר זה היא פסיקתה של הנשיאה ביניש לביטול החוק בעניין הפרטת בתי הסוהר ( שאחריה ניתן לציין גם את פסיקותיה שביטלו את גמלת הבטחת הכנסה לאברכים הלומדים בכולל ואת חוק טל בעניין גיוס בחורי ישיבות ) . ואכן , שני מאמרים בקובץ זה עוסקים בפרשת הפרטת בתי הסוהר , מפסקי הדין החוקתיים החשובים של הנשיאה ביניש . מאמרו של גדעון ספיר , " הפרטת בתי הסוהר " , מנתח את פסק הדין במבט ביקורתי . המאמר מציין כי לרשות שופטי הרוב עמדו שני בסיסים אפשריים לפסילת ההפרטה של סמכות הכליאה – מסלול מוסדי ומסלול זכויות אדם – ומנסה לברר מדוע כל שופטי הרוב בחרו לפסול את החוק דרך מסלול זכויות האדם וזנחו את המסלול המוסדי . המאמר מציג שני קווי טיעון מרכזיים שהוצגו במסגרת מסלול זכויות האדם ומצביע על כמה קשיים בשימוש בכל אחד מהם . לאור זאת מגיע הכותב למסקנה שעמדת הרוב אינה מבוססת כנדרש . מאמרו של אלון הראל , " חוקתיותו של החוק וביקורת שיפוטית : עקרונות מוסדיים-ממשליים מול זכויות אדם " , דן אף הוא בפרשת הפרטת בתי הסוהר כדי לבחון את היחס בין חובתו של בית המשפט לאכוף את הסדרי הממשל היסודיים המעוגנים בחוקי היסוד לבין חובתו החוקתית לאכוף את זכויות האדם . ואולם , הראל מציג עמדה הפוכה לעמדתו של ספיר . לטענתו של הראל , תפקידו הייחודי של בית המשפט הוא דווקא להגן על זכויות האדם , זאת משום שכאשר מדובר בזכויות יסוד , החשיבות אינה רק בהגנה האפקטיבית על הזכויות אלא גם בכך שהגנה זו מוענקת על ידי בתי המשפט ( ולא על ידי המחוקק , למשל ) . לפיכך טוען הראל כי כאשר נדרש השופט בעתירה לעסוק בשתי עילות מקבילות – האחת 4 שם . Ittai Bar - Siman - Tov , Time and Judicial Review in Israel : Tempering the Temporal Effects of Judicial Review , in HET FFECTSE OF UDICIALJ ECISIONSD IN IMET 207 ( P . ( . Popelier , S . Verstraelen , D . Vanheule and B . Vanlerberghe eds ,. 2013 5 בג " ץ 6298 / 07 רסלר נ ' כנסת ישראל ( פורסם בנבו , (; 21 . 2 . 2012 עניין נסר , לעיל ה " ש . 3 6 בג " ץ 4124 / 00 יקותיאלי נ ' השר לענייני דתות , פ " ד סד ( . ( 2010 ) 142 ( 1 7 בג " ץ 10662 / 04 חסן נ ' המוסד לביטוח לאומי , פ " ד סה ( 2012 ) 782 ( 1 ) 8 בג " ץ 1715 / 97 לשכת מנהלי ההשקעות נ ' שר האוצר , פ " ד נא ( (; 1997 ) 367 ( 4 בג " ץ 1661 / 05 מועצה אזורית חוף עזה נ ' הכנסת , פ " ד נט ( . ( 2005 ) 481 ( 2 9 ראו , בהתאמה : בג " ץ 2605 / 05 המרכז האקדמי למשפט ועסקים , חטיבת זכויות האדם נ ' שר האוצר , פ " ד סג ( (; 2009 ) 545 ( 2 פרשת יקותיאלי , לעיל ה " ש ; 6 פרשת רסלר , לעיל ה " ש . 5

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

נבו הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר