הקדמת העורכים

עמוד:8

השופטת ביניש . בכך המאמר לא רק חושף את גישתה של השופטת ביניש בסוגיה חשובה זו , אלא שופך אור באופן רחב יותר על המאפיינים הבולטים של פסיקתה של ביניש : התייחסות לשיקולים מוסדיים , מעשיים ואנושיים . במאמרם " על הרוח העצמאית של השופטים בישראל " עוסקים מרדכי קרמניצר וגיא לוריא במאפיין מרכזי נוסף בעשייתה של דורית ביניש בתפקידים שבהם כיהנה : עצמאות ועמידה איתנה על שלטון החוק גם בפני לחצים סותרים . על רקע זה בוחנים הכותבים כיצד ניתן לשחזר מופת זה שייצגה הפרקליטה והשופטת ביניש . המאמר בוחן מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו , מהם הגורמים העלולים לשבש אותה וכיצד ניתן להבטיח שגישה עצמאית זו תנחה את דרכם של השופטים גם בעתיד . בנושא דומה עוסק גם מאמרו של יואב דותן , אלא שבעוד קרמניצר ולוריא מתמקדים בשופטים , מאמרו של דותן , " הפרקליט הציבורי כמשרתם של שני אדונים " , מתמקד במבנה המחויבויות של הפרקליטים במחלקת הבג " צים של פרקליטות המדינה . המאמר סוקר את התפתחות המודל הקיים כיום במחלקת הבג " צים של פרקליטות המדינה , מודל שהכותב מכנה " עריכת דין לטובת שלטון החוק " . המאמר מציין כי לדורית ביניש , שכיהנה בתפקידים בכירים בפרקליטות המדינה ובמחלקת הבג " צים , היה חלק נכבד בהתפתחויות שהובילו ליצירת המודל הזה , ועוסק בתרומתה והשפעתה של ביניש על התפתחות האתוס המקצועי ותפיסת התפקיד של מחלקת הבג " צים . לצד הדיון ההיסטורי והסקירתי מציע המאמר דיון עיוני ונורמטיבי ובוחן את המודל שהתפתח במחלקת הבג " צים מול טיעוני - נגד אפשריים . מסקנתו העיקרית של הכותב היא שההתפתחויות במודל הייצוג של רשויות המדינה על ידי מחלקת הבג " צים היו במידה רבה תוצר הכרחי של ההתפתחויות שחלו בתפיסת הביקורת השיפוטית במהלך השנים . לבסוף , מאמרו של יגאל מרזל , " סעיף 18 לחוק - יסוד : השפיטה – ' דיון נוסף ' בדיון הנוסף " , עוסק בתחום שבו עסקה השופטת ביניש בתפקידה כנשיאת בית המשפט העליון . המאמר בוחן את מנגנון הדיון הנוסף הקבוע בסעיף 18 לחוק יסוד : השפיטה , הן במישור החוקתי , הן במישור החקיקתי והן בהסדרים הפרטניים המסדירים מנגנון ייחודי זה . כפי שמציין הכותב , חלק חשוב של הפסיקה בעניין זה מקורו בהחלטות של הנשיאה דורית ביניש . בין הנושאים שבהם עוסק המאמר נדון המתח בין תפיסת הליך הדיון הנוסף כהליך תיקון פרטני לעומת הליך תיקון מוסדי , וכן הניסיון להגדיר את התכלית המרכזית של הדיון הנוסף . עוד נדונים במאמר העילות לקיום דיון נוסף , בעלי הסמכות השונים להורות על דיון נוסף , מהלך הדיון הנוסף , גבולותיו ותוצאותיו . השער השלישי של ספר זה מוקדש לנושא הביקורת השיפוטית והמשפט החוקתי . דורית ביניש נכנסה לתפקידה כשופטת בבית המשפט העליון כחודש לאחר מתן פסק דין בנק המזרחי ומילאה תפקיד מרכזי בביסוס הביקורת השיפוטית בישראל ובפיתוחה . כך למשל , השופטת ביניש השתתפה בכל 11 פסקי הדין הראשונים שבהם הוכרז על בטלות חקיקה מחמת פגיעה בזכויות חוקתיות . הנשיאה ביניש כתבה את פסק הדין הראשון שבו בוטל חוק בהרכב שלושה ( להבדיל מהרכב מורחב ) , ואף הרחיבה לראשונה את הסעדים החוקתיים 1 ע " א 6821 / 93 בנק המזרחי המאוחד בע " מ נ ' מגדל כפר שיתופי , פ " ד מט ( . ( 1995 ) 221 ( 4 2 אנו מודים לשופט האנונימי של ספר זה על שהציע להדגיש עובדה חשובה זו . 3 בג " ץ 8300 / 02 נסר נ ' ממשלת ישראל ( פורסם בנבו , . ( 22 . 5 . 2012

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

נבו הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר