|
עמוד:11
עסקו בתחזיות ונבואות , כמו שעושים האנליסטים בוול סטריט ובתל אביב , וגם אז אופוריה גרמה לדחיית נבואות וניתוחים קודרים שהתגלו כנכונים . התשוקה למותגי – על והשאיפה לנעורי נצח היו מוכרות כבר בחברה המיתולוגית , וכמה גיבורים מיתולוגיים הרחיקו לכת כדי להשיגם . למיתולוגיה יש מה לספר על שני נושאים אקטואליים מאוד איכות הסביבה וצדק חברתי , שהיו חשובים לזאוס אבי האלים , והוא נטל אחריות עליהם ולא העביר אותם לטיפולם של אלים משניים . זאוס העניש קשות את מי שפגע בצדק , ובניגוד לממשלות בימינו הוא היטיב להפעיל נשק אפקטיבי ביותר נגד מי שפגע בסביבה . המיתולוגיה היא גוף מיתוסים המנסה לתת תיאור מקיף של הבריאה , העולם והאדם וחיי אלים וגיבורים . אלו עלילות רבות עוצמה , הנושאות משמעות תרבותית וקשורות בנשגב ובקדוש . המיתוסים נוצרו מכוחו של דחף מארגן שמנסה להעניק משמעות לחיים ולצקת את המציאות השרירותית לתבניות מובנות . מיתוסים מילאו תפקיד מרכזי כמפרשי תופעות טבע בתרבויות קדם מדעיות , שהעולם שהכירו היה מצומצם ומוקף מרחב אינסופי של אפלה רוחשת מסתורין , אך תפקידם לא נעלם גם כשהמדע והטכנולוגיה הרחיבו את גבולות העולם המובן . המיתוסים מציגים קודים הרואיים ומגלמים את ערכי החברה ואת הקודים המוסריים שלה . הם שימשו מכשיר פוליטי עבור האליטות וקידמו אידיאולוגיה ששירתה אותן . מיתוסים עושים שימוש עשיר בדימויים חזותיים ובהאנשה ופונים לחושים ולדמיון . הם נוצרו על ידי שמאנים ומשוררים , התגבשו על ידי דמיון עממי , נמסרו בעל – פה מדור לדור ועברו עיבוד פואטי כשהפכו ליצירה כתובה . במקביל לעיבודים האמנותיים של המיתוס התפתח החקר המדעי שלהם , מהפילוסופים הפרה – סוקראטיים ועד ימינו . המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה והועלו על הכתב החל מהמאה העשירית לפנה " ס . סיפורי המיתולוגיה מתרחשים
|
|