דברי העורך

עמוד:יג

דברי העורך כינוס תורתם של חכמים הנאה להם והנאה לעולם . אילו זכינו היה רבי ניסן ברגגרין עצמו מסדר ועורך את כתביו לדפוס כפי שכיוון לעשות . הוא אסף את כל החומר ואף החל לערוך מאמרים בודדים ורשם לעצמו טיוטות למבנה הספר . כמה יגיעות יגע עד שניגש לעריכת מאמריו , אך לכלל מעשה לא הגיע . ואמנם כל ימיו הכשיר רבי ניסן את כתביו לדפוס . כל סוגיה שדן בה והוציאה לרשות הרבים , הוא לא חש שעלה בידו להביאה לידי סיום וגימור , אלא נהג בה מנהג תלמיד חכם וקיים בעצמו " הדרן עלך " ודן בה שוב ושוב . הוא ראה את עצמו תמיד כמתחיל במצווה שעליו לגמרה . תדפיסי מאמריו מלאים הערות והשלמות שונות שנכתבו בקולמוסים שונים ובדיואות שונות בזמנים שונים . נושא רשימותיו מילא את לבו , וכל אימת שהוא מצא ראיה לטיעונו , או ראיה לסתור , הוא השלים בה את מאמרו . פעמים שהתוספת שקולה כעיקר , והיא ממלאת תדפיסים אחדים ופתקים מרובים . דברי הערכה של פרופ ' בר אשר שנאמרו לזכרו במליאת האקדמיה , ש " אינך יכול שלא להתפעל מריבוי העדויות של ברגגרין " , נכונים פי כמה כשאתה מעיין בתוספותיו , וגם כאן ההרגשה היא ש " מעולם הוא לא ראה בדבריו ... סוף דבר ... והבירור לא תם ולא נשלם " . לא כל התוספות הובאו בספר . נראה , שגם ברגגרין עצמו לא היה מביאן בדפוס . עיקרן לשכנע את המחבר בצדקתו או להביאו לידי שינוי בתפיסתו . המעט שהספיק המחבר לערוך היה נר לרגליי במלאכת העריכה . הבאתי , אפוא , רק תוספות שהוא כיוון לשלב בפרסום המחודש של עבודותיו : התוספות שהופנו לגוף המאמר שולבו במאמר גופו , ואילו את התוספות שנרשמו להערות השוליים שילבתי בהערות עצמן . השתדלתי לשמור על כוונתו של המחבר ושילבתי את ההשלמות על פי הסימנים שהוא עצמו נתן בגיליון ובשוליים . כיוון שהמאמרים התפרסמו בתקופה המשתרעת על פני חמישים שנה , היה צורך לאחד פרטים שונים , כגון כתיב ומספור הערות השוליים . גם החלוקה למדורים נעשתה ברוח ההצעות שהוא רשם לעצמו . לפיכך נאלצתי לפרק רשימות בודדות - שכללו פרקים אחדים ונשאו שם כולל , כגון עיונים בלשון חז " ל - ולהביא כל פרק במדור המתאים : הגייה , תחביר וכר . ברגגרין הכין רשימה שהוכתרה בשם " עבודותיי " . הרשימה מקיפה כמאה פרסומים של המחבר ( ראה להלן , עמי כד ) , שראשיתה בתרע " ו ( 1917 - 1916 ) וסופה בשנת תשל "ז

האקדמיה ללשון העברית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר