דברי הקדמה

עמוד:יא

דברי הקדמה ספר זה עניינו בתהליכי ראשיתה של חכמת המילים בעברית במובן הרחב ביותר . הוא מבקש להציג רבדים ונדבכים בעיסוקם של קדמונינו במילות הלשון עוד מימות המסורה , להצביע על ההתפתחות , שחלקה מקורית וחלקה מתוך מגעים עם הערבית , ועל התוצאות כפי שהן משתקפות במילונאות העברית הגדולה של ימי הביניים . הספר קרם עור וגידים לשיעורין . ראשיתו בבחינה הלקסיקוגרפית של רשימות "ב בתרי לישני " הידועות מספר " אכלה ואכלה " ומהערות המסורה הקטנה והגדולה בגיליוני נוסח המקרא . אגב עיון זה נתגלו לנו כתבי יד חדשים , מהם שהיו ידועים ( עוד מימי העיסוק בספר " דקדוקי הטעמים " ) ומהם בלתי ידועים , ובהם רשימות נוספות של תיבות " ב בתרי לישני " , רשימות המאירות באור חדש את הסוגיה כולה . על ממצאינו הראשונים דיווחנו בקונגרס השביעי של הארגון הבין לאומי לחקר המסורה ( _, ( 1 OMS שנתכנס באוגוסט 1986 בירושלים ( בשיתוף עם . ( 1 OSOT דברים ראשונים אלה נתפרסמו בשנת 1988 בכתב העת " טקסטוס " ( דותן , הומונימים ) . העיון הלקסיקוגרפי והסמנטי הזה הביא אותנו ממילא לשאלת ראשית העיסוק במלאכת המילים . הדברים נמצאו קשורים ואחוזים בשאלת ראשיתו של הדקדוק העברי , וזיקתו אל חכמת הלשון הערבית . אף כאן ביררנו לעצמנו את גבולות ההשפעה של הערבית על העברית ומצאנו שהעיון הלשוני והמחשבה הבלשנית שהנחו את בעלי המסורה קדמו להשפעת הערבית על הדקדוק העברי . לכך ניתן פומבי לראשונה בהרצאה בקולז ' דה פראנס בפריז , בדצמבר , 1988 הרצאה שנתפרסמה בשנת 1990 בכתב העת Journal queAsiaii 278 ( עמ ' , ( 30 - 13 ובשנה שלאחריה , ביתר הרחבה , בהרצאה בישיבת המליאה של הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות ( בנושא " העברית ומחקרה בימי הביניים " , י " ט באב תשמ " ט 20 - באוגוסט , ( 1989 הרצאה שנתפרסמה לאחר מכן בכרך " שנת הלשון העברית " של " לשוננו " ( דותן , דקדוק ) . ככל שהעמקנו בנושאים אלה כן התחזקה ההכרה שכאשר הדברים אמורים בראשיתה של חכמת הלשון העברית אין להפריד בין שני מסלולים אלה של הבלשנות - הדקדוק והמילונאות . שניהם נתגבשו , נתפתחו והעצימו בהשפעת הערבית , ותורת הלשון הערבית הטביעה בהם חותם עמוק . אבל ראשיותיהם קדמו להשפעה זו . כך בא לעולם ספר זה שבו נבחנים ניצניה הראשונים של המילונאות העברית וזיקתה של המסורה אליה . כאן נמצא העיון בסוגית " ב בתרי לישני " מסייע , ושמא נאמר אף מאשר את דרך ההשתלשלות שהסתמנה לה מתפיסתם הלשונית של בעלי

האקדמיה ללשון העברית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר