|
|
עמוד:7
הרב מקס מרדכי יוסף – בין רפורמה לציונות יעקב קולר הרב מקס מרדכי יוסף ( 1950 – 1868 ) היה תופעה כמעט ייחודית לזמנו . הרב יוסף חי בגרמניה , בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים , ושלא כאחרים הוא הרגיש בנוח עם שתיים מתוך שלוש האידאולוגיות שהתחרו על לב קהילות היהודים שם . אולם שילוב האידאולוגיות שלו איננו השילוב הרגיל . בכל פעם ששלושת המחנות הללו הקימו קואליציה יחד חבר הפלג האורתודוקסי לתנועה החדשה , תנועת הציונות החילונית , בניסיון לערער על הרוב המוחלט ששרר שנים ארוכות במרבית הקהילות , רוב של נציגי היהדות הליברלית מודרנית – יהדות שאינה מסורתית . בדומה למציאות בישראל של היום , שבה המפלגות החרדיות חוברות לקואליציה עם מפלגות חילוניות , גם לרבנים הנאו אורתודוקסים בגרמניה היה הרבה מן המשותף עם תנועתו החילונית המתפתחת של הרצל , כמו למשל העדפת השפה העברית בכל העניינים הנוגעים ליהדות , אולם בעיקר רתיעה עזה מהתבוללות ומפטריוטיזם גרמני . הרב יוסף לא היה רב אורתודוקסי . בענייני הלכה הוא לא היה דוגמטי ואף לא טכנוקרט . לדידו הנבואה המקראית עומדת במרכז ההוויה היהודית . הוא הדין באחיזה המובנת מאליה בשבילו ברעיון שהיהדות היא ״מונותאיזם אתי״ . באורח נחרץ הרבה יותר מכמה וכמה הוגים לא אורתודוקסים הוא אפילו אימץ את ממצאי ביקורת המקרא , שפרחה בזמנו במאמציה לגלות את זהותם של מחברי הספרים הקנוניים של התנ״ך ואת זמני חייהם . כמו כן היה הרב יוסף ציוני נלהב , ואפשר לומר שהציונות שלו היא הכוח המניע להשקפתו הכללית על היהדות . הוא האמין ברבות מאמונות היסוד של התאולוגיה היהודית הליברלית בגרמניה , כפי שהתפתחה במשך קרוב למאה שנים לפני הולדתו , כל עוד תמכו התיקונים התאולוגיים הללו ברעיונו העיקרי , שלפיו את הפתרון ל״שאלה היהודית״ הבוערת של תקופתו אפשר למצוא רק בתחיית היהדות 1 לעניין זה ראו מיכאל מאיר ( עורך ) , תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה , ירושלים תשס״א – תשס״ה , ג , פרקים ד – ה .
|
|