מבוא: מחוזות הזיכרון של מיכאל פייגה דוד אוחנה

עמוד:11

לטפס מעל או לרדת מתחת לקומה המוכרת ; אל הקומה מעל – זו שמתקיימים בה חזונות הגאולה והאפוקליפסה , ואל הקומה מתחת – זו שנחשפים בה המקורות הארכאולוגיים של התודעה הלאומית . אלה הצדדים הנסתרים של הווייתנו – זיכרון ושכחה , הנצחה והסתרה , חשיפה והדחקה . יסודות חמקמקים אלה , טען במחקריו , הם חלק בלתי נפרד של ישראל הממשית ; ואילו היסודות הפוזיטיביסטיים – הבנייה והחפירה , ההתנחלות וההתנתקות – מזינים את דימויי העבר ואת דימויי העתיד ומשרטטים תמונת מצב מיתית . הממשי מתנה אפוא את המיתי והמיתי מכונן את הממשי . הממשות הישראלית יולדת ומניקה את המיתוס הגאולי והחרדתי ; והמיתוס בהתאמה מעתיר על המציאות את חלומותיו וחרדותיו . את כל אלה ביקש במפעלו המחקרי להאיר באלומות קטנות ואלה הצטברו יחדיו והיו למגדלור גדול . בעת ההתנתקות מגוש קטיף נמנעו הסוציולוגים הישראלים מעיסוק בפרשנות לאירועים ובכך התחמקו מתפקידם לשמש אינטלקטואלים , ' מבקרים חברתיים' בלשונו של ההוגה הפוליטי מייקל ולצר . לא רק שפייגה ניתח בעין הסערה את מהלכי ההתנתקות , הוא אף ניבא את תוצאותיה . בניגוד לסברה שרווחה כי ההתנתקות תגרום לטראומה בקרב המפונים , הוא גרס שמפרספקטיבה סוציולוגית שמונת אלפי המפונים ייבלעו לתוך החברה הישראלית בלי לעורר יותר מ ' אוושה קלה ' . העובדה שמעבר אלפים אל תוך הקו הירוק זוכה לסיקור תקשורתי יותר מהגירתם של מיליון יהודים ושאינם יהודים מברית המועצות לשעבר , ושפינויים מעורר עניין רב יותר מגירושם של עניים מביתם או מהריסת בתי פלסטינים , אינה מחייבת את מדעני החברה ' ליישר קו ' . תחזיתו המפוכחת נבעה מהיכרותו ארוכת השנים עם המתנחלים . כסוציולוג של החברה הישראלית , עסק פייגה במחקריו בהרמנויטיקה של מרחבים חילוניים כמו דיזינגוף סנטר , ' מיני ישראל ' ומגדלי עזריאלי ; בניתוח של אתרי אסונות וקברי מנהיגים ; במשמעותו של הזמן ההיסטורי ' הגדול' והזמן ' הקטן ' של יום קטנות ; בזיכרון ובהנצחה של אישים רמי מעלה , טייסים וסטודנטים , מתנחלת ומפגין שלום ; בקהילות חוויה פוליטית כמו גוש אמונים ושלום עכשיו ; בתהליכי הפרטת החברה הישראלית והגלובליזציה כאן ומעבר לים ; בטראומות ובצלקות החל במלחמת יום כיפור , דרך פינוי חבל ימית ועד רצח רבין . הוא ליווה בדרכו המחקרית האמפתית והביקורתית תחנות רבות בדרכה המיוסרת של הארץ הזאת . פייגה היה סוציולוג בין היסטוריונים והיסטוריון בין סוציולוגים . אם ההיסטוריון מדומה לינשופה של מינרווה , Michael Walzer , Interpretation and Social Criticism , Harvard University Press , 4 Cambridge , MA 1987

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא