פתח דבר

עמוד:11

המופיעה בתצלומו של הצלם הפלסטיני - לבנוני ח ' ליל רעד . היא שואלת האם וכיצד ניתן לגשר בין רגע ההווה של הכותבת , המודע להפרדות ולמחיקות שנעשו בטריטוריות הנראות בתצלום אחרי , 1948 לבין רגע ההווה של המצולמת , שבו היא עדיין אינה מודעת לאסון שייפול על עמהּ . התצלום של רעד מהדהד בזיכרונה של אופיר את תצלומו של הרצל הנשען על המרפסת בזמן הקונגרס הציוני החמישי בבזל . התצלום , המסמל את רגעי ההתגבשות הראשונים של החזון הציוני המדיני , מייצג את מה שיקטע את מהלך חייה של האישה שבתצלום ואת מה שימנע בסופו של דבר את האפשרות להנכיח את התצלום בספר . מכיוון שמאמריי הספר מבקרים את אופני ההצגה השונים של כיפת הסלע / הר הבית בתרבות החזותית בישראל , חשוב לציין כי גם האופן שבו בית המקדש / הר הבית מוצג ומנותח בספר זה אינו ניטרלי וחושף את נקודת המבט המחקרית שלו . היות שהספר בוחן בעיקר את יחסם של צלמים , אדריכלים , אמנים וגופים ממסדיים ציוניים כלפי הר הבית , על פי רוב ייעשה בו שימוש בשם " הר הבית " . במקרים שבהם הדיון מתקיים מנקודת מבטם של צלמים או חוקרים ערביים יופיעו השמות " כיפת הסלע " ו " אלחרם אלשריף " . נציין גם כי כותרות התצלומים ההיסטוריים שבקובץ הועתקו במדויק מן המקור שממנו נלקחו , אף על פי שהן מהוות כשלעצמן סוג של פרשנות ובכוחן להשפיע על המובן המיידי של התצלומים . מטרתה של בחירה זו היא לאפשר לקוראת להבין את ההקשר הראשון שבו הופיעו התצלומים , אך היא מחייבת אימוץ נקודת מבט ביקורתית . נועה חזן תל אביב 2017

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא